Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1905-01-01 · III. 1905 - 5666 (1905) · page 53

49 ביום הדל באה פקוד׳ המלכה גם לארבע אנשי׳ טובי העיר שלא יביאו שום אגרת הרחמי׳ ובתיבת ידות לשום משפט בעולם זולת על הנייר המסומן .... שני צ״ל ומשטר׳ עד מאה זהו• ולא בכלל וממאה ויותר טדץ ומאלף זדיו׳ ....... שנה חדשה שלהם שהוא 1749 ונם המלח נתיקר כל חבית בעד שני זהו׳ מיום התחלת שנה חדשה.ביום הדל התמנו משרי דעפוטאטציאן שנים עשר אנשים להעריך את חמשה עשרה אנשים וקרוביהם ראשון בשני ליל א׳ ננהי ליל ב׳ ח׳ שבט שלח שר ומושל הרץפעלד משרי דעפוטאטציאן כ׳ מאיר לוי ליטא קווארטירמיינשטר לצופה ולרגל אצל האלוף ר׳ ולמן קרוב אם התאספו איזה משמאים אצלו לעשות קנוני׳ בעסק הערך על בעלי בתים והוא נגד שבועתם לבל יערימו סוד או לגלות דבר לאדם בעולם שנגמר הדבר ולהביא לדעפוטאט־ ציאן, והלך ומצאו שם לפני חדרו שני שמאים מט״ו אנשי׳ בדרך בחזירתם ממנו לביתם, ושני אנשים מי־׳ב אנשים בחדרו, ותפסום לבית השמירה, ועל האלוף ר״ז קרוב ושנים הראשונים העמיד איש מלחמה אחד ויניחו במשמר, והודיע מיד המעשה ההיא לשר ומושל הרץפעלד מ... הדל ד׳ י״ב שבט הורידו שרי דעפוטאטציאן את האלוף ר׳ זלמן קרוב מגדולתו מלהיות ראש הקהל, בין ארבע אנשים מנהיגי הקהלה, ושלא יהי׳ לו לדבר דבר בעסקי הקהלה בלל כל ימיו אמנם ולא יהיה לו פסק זה לפגום כבודו בשאר עסקיו, משם והלאה עסקו שלש אנשים חביריו לבדם בעסקי הקהלה, ה״ה האלוף ר׳ אברהם דושני׳ והאלוף מו׳ שמואל לוי לש והקצין ר׳ דוד פרענקל בשאלות ותשוב׳ אצל שרי דעפוטאטציאן בפי הצורך ולהשתדל דבר לטובת הקהלה. ליל שיק פ׳ יתרו כ׳ שבט הוכרז בכל בתי כנסת בפקודת שלשה אנשי הקהלה הנ״ל שלא יתפללו במנין ולקרות בסית אצל שום ב״ב בביתו ויתאספו בני הקד,לה לבתי בנפת דוקא להתפלל בצבור ברוב עם ולבנות החרב׳ ובדקי הבית מהכנסת הצדקה, ובקנס עשרה ר״ט מב״ב ושני ר״ט מהבאים להתפלל שם. בשיק פ׳ יתרו הכריז ר״ז קרוב סופר פקודת שרי דעפוטאטציאן אחר שנמכר הכנסת משחיט׳ עופות בדמים מרובים ושלא יפחת דמי הכנסה ההיא, לא יביאו שום יהודי ....... נה לפראג כ״א מי שהוצרך לשומן הלז יקנה מסוחרי אנשי פראג..... נשחטת בפראג דוקא בקנס נדול ואיבד השומן.... נה נאסר בבר מב״ד מרש אף קודם הגזרה משום הזהרות בדיקת הסכין.....*) אינו מומחי׳ או מליח׳ הבשר, ושאר ספיק׳ אפודי׳. בשיק הדל הבריז ר׳ז קרוב פקודת שרי הדל בשם המלכה יריד. אחרי שסוחרי׳ ובעלי מלאב׳ אינו יהודים בקשו ממנה לעשות גדר ליהודי׳ בעסקי מרט שלא ישאו ויתנו בסחורות הבאי׳ ממדיד אחרים, וב׳ ימים בשבוע וברחוב היהודי רק דווקא, והם רוצים ליתן לה סך מסוים לשנה, אחרי שהיא נתנה חסד ליהודים לחוור על מקומם, ובכן ישאו ויתנו היהודי׳ בכל מיני סחורה ובמקומם הראשון א) גם מכאן ראיה ברורה לימד. שאבותינו ספרו לגו שאיסור שחיטת חוץ בק״ק פראג מחשש איסור נגזר ולא להרבות הכנסות הקהל ועל בן האיסור במקומו עומד כי מאין יבא בית דין "גדולי בחכמדי" שיתיר איסור שגזרו רבותינו הגדולים החשבים מלפנים על כסא הוראד. בפראג.