Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 332

328 של נחש אשר למות תוצאות, ומי שם איש ישר בדבר הזה, לזה אשד יחקור, על מזה בן מזה דברים אשר לא עלה על דעת יבינו תתל המושלם בבל דעת ומזימה, ולמי יותר הידיעה נאמנה, מאשר לנו, אשד מימיו בבוסף שתינו והן הראנו את ידו החזקה, בתורה 'ועבודה היי לנו לעיניכם ובעינינו ראינו אשר יציאת אותו צדיק מקהילתינו עושה רושם נדול, במעט שבת משוש לבנו, ונהפך לאבל כנורינו, ני בהיות רבינו הנדול עומד בנבולינו עמד בפרץ, ובעזר נבור ונערץ שם נפשו בנפו, בתפילות ובקשות, מלבד אשר עמד, וגדר מזה ומזה, בחריצות השתדלות, וברוב חכמתו, הן והסד על לשונו, לשון הזהב, מבלבל דבריו במשפט, הלזאת לא יחם לבבינו, ולא ישרוף כליותינו שביכינו, ולמשמע אוזן דאבה נפשינו שיקומו אנשים אשר לא ידעו עקבותיו, וישרות הליכותיו, המה סרה העמיקו, ובמרמה הפיקו דברים לא טובים, יטטו ולקטו בכתובים, בדברי שיבושים, בנלנל החוזר על הקמיעות, העיני בשר להם, ועינם ראיס את הנולד, וכי אין לברון לראשונים, כמו כן העלו קמשונים, בדברים זרים ומלשינים, שננו לשונם, ובקולות מים רבים אדירים צללו, בידם העלו הרם, הביטו וראו מה עלתה בראש המדיינים הלזאת לא יחרד לב האדם השלם, כי עצומי׳ כל הרוני׳, רבים הפילו חללים, חילול הגדול בתוך המון עם, כי רבים בעמי הארץ אשר ניחא להם בהפקירא מתייהרים לבלתי שמוע אל המורים, וימנעו מלקבל דברי תוכחת ומישרים, באמרם הנה אנחנו חשובים ויקרים, כמוני כמוך, טול קורה מבין עיניך, ואם נרחיב בזה הדיבור, קלקולים כמה ובמה, המסתחפים בעדה, בחילול שם, קציר הידיעה מהכיל, ומה נם שרבי נימוס בנימושי חידושים שקורין צייטונג, והמעוררים, בודאי לא מיראה ולא מהכמה שאלו, רק מקנאתם בגדולתו, אשד גדלו המלך מלכו של עולם, ובכל מקום אשר אור תורתו שואף וזורה, שמה המה שבים ללכת, אף המיתם מעטיו של נחש, האורב עליו תמיד, להטיל מום בקדשים, ולבלבל יצוע, מהשבת עבודת ה׳ יתברך, והן בערה בביר לזו מצאה, כי קרוב הוא שהדברים בדוי׳ האלה, מבטלין הרבצת התורה, לרבינו הגדול מהררי* נר״ו, ומחלישות יסוד התורה והמצות, ולמה יניאון את לב בני ישראל, במעשים אשד לא יעשה, והאיש אשר רק בשם ישראל יכונה, וישעו בדברי שקר, שאין רגליו דדך ישרה, טחו עיניהם מראות, ולבם מהשכיל, מכל מה שגרמו רעה לעצם ולזולתם, שלא ישלם המבער את ההעבר״ה אשר ללהב ולחלק יצאו, במחלוקת שלא לשם שמים, על כל הדברי׳ האלה אשר שמנו לפני מערבת, והרבינו לצאת מנדר־נו, הסכמנו לעלות אל ההרים הרמים, אשר יכונה בשם ישרים ותמימי׳ יממה ייטבו כסאות למשפט ואנשי השם, תורת ה׳ בקרבי, היטן המשפט על לבם, זרע קדט מצבתם, הישרים בלבותם ה״ה כבוד מעלתם, המה יעמרו על הדין, לקיים אמת ושלם שפמו בשעריב׳, להעביר קול במחנה עוברי׳, ולשלוח חיצים, ולבעלי ריב ומצה, ולעשות משפט ודין המתעב להרשיע, ולשונו בהבל להשקיע, לאיש אשר יאמר עליו, כי הוא זה עומד לשטן, נגד רבינו מהר"־ נר״ו, ודובר על צדיק עתק, בנאוה ובוז, מילין כזובין לכל דברים, ואין עונשין אלא מזהירן אותו לבקש על נפשו בהעתרת מחילה, לפני ר״מ נאון עודנו, מופת דורנו מהררי נרו, יהפוך ידו כל