Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 319

315 r- יו ני אין להם ממה לגנות מאתנו, ואדוני ממהר עלינו תוך ♦מלימה או א״־בעה *מעות להביא םך עצום ורב נזה דנד ימאי אפשר, הנמצא .ל ה-הוב, רק את זה אעשה לאדוני ימלה אימלה אחרי יהבריי עמהם מה דאפימר לעימות למלאות רצון אדוני, אולי יש ־ב יועץ ואשיב לאדוני דבר ע"י מוקדם, ונאימר יממע הימר ההוא נזאת ב־יה הוא ממנו בחיי אף ובקצף גדול ואמי לו ראה תראה מה שיע*מה ל-י־ז י™ או ואתוועד '.111, להוא ת׳ו״י י *w־<׳־ הבוק,־. *r מיד קיא אליו נל הק־־ואים וסגולי הר,הלה וב״ד מי י.ציע לפניהם נדברים ר,ן ־<!,!.!ו-* ני אין להם מענה בפיהם או עצה מפני גודל הבהלה ופחד ומפני ימאין גיירה הםנימו נלם לילך ׳1 האלה דבי הימי ההוא, בנו נולם על השמועה הרעה ההיא ני א ־,הוא פן ישוב מהרו ם להביא ל אהד להאמין להם אלף אפו רבים <!- דינן מנעת ויממא אין נה בידו נלל ואין לו היל תחתיו או ודע פן יבואו אחריו *מרים וי*מא הן בעיניו לרצות אותו במתנז וננבדים ממנו < < 1 1,-ן .׳j< נתן לו •שדת עלינו נדבי־יו להרע לנו. ובן עשו קציני קהל והביאו עמהם סוהר אהו יאלף הגדיים בידו והלנו אל הימי־ ההוא ושאל לו הסוה• בשלומו, וידב• אליו הסוהר *מעל פי בקימת והפצרת קציני קהל לטובת נל היהודים הדרים בהעיד, התרצה להם ללות לנל בני הקהלה בע״ק1) פך אלף הגדיים להביא מנהה לאדוני לנפר פניהם במנחה ההיא ני הנזילה והימדדי׳ הנעימה להם לא נשמע ולא נעימה במלחמה מימים רבים וימנים קדמונים, בנן אם ירצה אדוני לנב־• במנחה הזאת וי*מ להם תקוה ומנוחה מהימודדים, אלוה להם חהלואה ההיא נפי בקשתם לסיוע להעמידם על עמדם ואם לא יתרצה אדוני במנחה הזאת אטיל מעותי לביתי ומי יודע ..... בימי׳ק פ׳ ימפטים2) נבו קציני הקהל בריצוי השררה יר״ה נדבה בבל בתי ננסיות לצריך ההקדש בית החולאים להבין מטות ומצעות ולהחליפם להלאים ב״מ יסי־ ה׳ נל חולי ממנו ומנל ישראל. בו ביום נוטל השמידה משלשה מקומות בבתי עצות ונם מבתים שבחומת העי• *מלא יעמדו במשמרתם עם קני השריפה בידיהם במלומדי מלחמה או בימחים -ק במקל שבידיהם יעמדו. תקיא• מי״ח השרן התחילו להעמיד על משמרתם בנל בתי עצות ובבתי השערים אדמים ב •מהים ב דיהם על נתפיהם אבל לא הערינו עצמם בתנפיסים לפני בעלי עצה או ימרים נבראשונה. ש״ק ח׳ חשדן הנ-יז סופר הקהל בפקודת השררה יר״ה אחרי ימנמה אלמנות ויתומים ונערים ובתולות המה ננתבים ונכללים בפאסייאני ימל בעלי בתים למשרתים בתוך ימאר בני ביתם ימאינם מוחזקים בנן מי ומי שננתב בפאסייאן בעל הבית דיש להם חזקה ונולדים בפראג, יביאו שמותיהם להקצין. <) בערבון קהלה. 2) חק״י לפ״ק.