Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 318

314 די לפעולתכם ושוב לא ירים איש את ידו נגד היהודים ולהסיע משם הבאנדודין וכס הוסארין ובל המון עם, ובסבורין הם שבפקודת שר* הצבא עשה זאת וצייתו הבנדורין והוסארין לדבריו והלכו לדרכם ובאשר ראו המון עם זאת נשאו קל והומר לעצמם וברחו גם הם ויצאו נערים וזקנים יהודים ממחבואיהם אל הרחוב והצילו מעט מעט מהמון עם ופקדו שר ההוא רק לבאנדור־ן והוסארין לא תעשו דבר ומה שעשו עשו מה שלקחו ותפשו בידיהם הניחו להם ומהמון לקחו עד שירם מגעת ולא מיהו בהם ואת בית הכנסת הישנה והרשה הנקרא אלטנייאשול לא הגיע ידם לשלול ולבוז והי הציל מידם. ־ שהשכנים ההוא עניים ןזר*סי<* נסגר ובה״ג רחוב צ־ני־נר ובה״ב ציניינר לא שלהו ידם בהם באש: אינו יהודים העירו לבאנדורין והוסאד־ן שבל היהודים הדרים ברחוב ודלים המה ובלאו הבי היו הבתים ההם מלאים גלל ואשפה וטינופת והאמינו לדברי השכנים ההם. ביום ר נ״ב בסלו אחר חצות יום הביא •ט־ הנ״ל שד אהד עמו ל־הוב יהודים וגם ברה יצא בכל העיר וברחוב •הודים בתופים •טל הוסארין שאל •דים איש ידו נגד הבירו או ננד יהוד• בעונש גדול, בבל זה לא האמינו קציני קהל לדבריהם ושכרו להם מממונם שליטים איש באנדורין להיות להם לשומרים ננד אנשי בליעל הבאים על היהודים היו ולעת הערב השביר להם עוד יטליטים איש בנדורין וליתן לכל אהד ואחד אהד זהב ליום ולילה אהד וגם אכילה ושתי׳ ולשר העיטרה שלהם אהד זהב הנר ליום ולילה וליטר השליטים שלהם שלשת הנריים ליום ולילה אעפ״ב הניס בל אהד בני ביתו לבית לבל ילבו חוצה פן יפגעו בהם פעם שלישי, בליל ש״ק העמידו קציני קהל יצ״ו •הודים נערים ובעלי בתים לשומרים על השומרים באנדורין לבל יערימו סוד להתחבר עלינו בלילה ההוא ה״ו. בליל שיק בא שר אהד מחילי הוסארין ובנדויין וצוד, להביא אליו פרנס החודש ונם בא, ובן אמר לו הנני מתרה אתכם בהתראה זו אם לא יביאו ל¬ קציני הקהל קודם חצות לילה שלשים אלף זהו׳ לחלק בין חיילות־ ולהשתיק אותם כי אנשי מרי נפיט המה משונים מכל אדם אבזרים ואביר* לב אש־ אתם לא ראיתם כהנה אוכלי שקצים ורמסים ובשר אדם ודם אדם שתו, ב• נתונים נתונים אתם לפני בל מהנה הוסארין ובאנדור־ן לביזה ולהפקר ולשלל וללבוז אתכם הם היו רק מאה והמיטים א־יט ואני הנני מביא עליכם החיל בכלל ויתענו אתכם בעינוים קיטים עד שאתם מראים להם מטמונותיבם יתר הפלטה הנשאר לבם, ואם תאמרו אין לכס כי אס נו־תים, דעו יטלא ישא־־ ממכם נפיט אהד ואל תבטחו עצמיבם על השומרים •טלבם ני ידעתי גם ידעתי שהמה מושכרים לבם מדעתם, בלתי ידיעת או בפקודת שר ההיל או פקיד והם נהיטבים בעינינו בהנבים. פרנס החודש הקצין ר׳ מייטל ייטלס היטיב ליט־ ההוא אני אני הוא הפרנס החודש הזה אשר בערה בגללי קרה עלינו בל הצרות האלה ומה לעשות אם אין בידינו לא בסף ולא זהב וסחורה תיבת הקהל לא הותירו לנו ונם ננעל בפנינו הדלת ללות לנו מיושבי עיר וסוהרים בראותם חסרוננו והלואי שיפרעו