Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 87

83 ה• הקנה קבועה :תקנה שבכל יום ויום קודם תפלת מנחה יאמרו הצבור יהד בקד1 רם פרשת התמיד כמו בשחרית, גם ביום בפור קידם הפלת מנחה אחרי שהכניסו הב״ת להיכל יאמרו הצבור יהד פרשת התמיד: הק' עקיבא ט• שנת תקצ״א הל פורים יום א' וב׳ והוריתי דבשבת שלפניו שהיה פ זבד־ ,1א יאמרו אב הרחמים, אה דפה המנהג דאומרים בר' פרשיות אב הרחמים מ׳מ בזה ביון דבמנהה אין אומרים צ״צ אין אומרים אב הרחמים כמ״ש היימ״א בי׳ רפיה• הק‘ עקיבא במוהר״מ :ינז• י. לאשר עינינו רואות שבבמה בפעמים אין אבי הבן הגימול הולך ביום מילת בנו לבית הכנסת וגם המילה איגה לבית הכנסת ואעפ״י כן אין אומרים החנון ביון דהמיהל מתפלל שם ממילא בין ביהכ״ג שהאבי הבן יש לו מקום קבוע שים וגי; בית הכנסת אחרת לזה תיקנתי שבבל ביהכ״ג שמתפלל שם הסנדק או המוהל או האבי הבן לא יאמרו תחנון: ניסן תקצ״א הק׳ עקיבא במוהר״ט גיגז. י׳יא ביה״ב שנת תקב״ץ נתעלף המתפלל שחרית בתוך הפייט קודם הקדושה והוצרך אחר לירד לפני התיבה, ופסקתי שהאחר יתחיל מי הילת התפלה לומר אבות וגבירות בלא פייט ואח״ב יתחיל בפייט במקום שהפסיק הראשון עיין בב״י א׳ח סי' קבו*)• הק' עקיבא בהרב מו״ה משה גינז- י״ב• בשיבה שבתוך הספירה היה התן תוך שבעת ימי המשתה בביהב׳׳ג והוריתי ילבד אב הרחמים: הק' עקיבא בן הרב משה גינז. מנהגי ק״ק פוזנן בעניני החיובים סי׳ מ״ד. בשיבת האזינו תקפ״ה היו נ״ב חיובים הרבה וצו' הגאון מו' עקיבא נר״ו לסיים לב ואין מידי מציל ובן היי¬ ה שמט ו ת דף מ״ו הגאון מוה״ר עקיבא איגרנ״י הנהיג שהתוקע יאמר בקול רם קודם הברכות בזה'ל הייני מביין ־1קיים מצות עשה שיל ת״ש אשר צונו הבורא י״ש ככתוב יים תרועה יהי' לבם והריני מבוין להוציא רבים ידי חובת מצות עשה זו¬ גם הנהיג שלא לומר שיום יהי רצון בין סדר אחר לחברו לא התוקע ולא הציביר רק אחי־ שתקע בל הסדרים יאמר יהי רצון אחד ויכלול בו בל הסדרים: על פתחי במה בתי קברות ממדינת פאזען ובעיר נ״כ כתוב תחת ברכת אשי־ יצר אתכם בדי; יבו׳: אם בא אחד וראה קבר אשיר נתחדש פסק אמ״ו היב הגאון מ' עקיבא. איגר זצ״ל שצריך לברך אף בתוך שלושים יום¬ *) עיין הגהות ר״ע על אי׳ח סי' קב״ו ושם כתוב שהי' ביוה״ב ש' חקצ״א ועיין משאו ומתנו עס הג' ר' משה סופר בשו׳ית ה״ם על או״ח כ״א (כסלו ש' חקב״ץ) בנידון ש״־׳ן שנשתתק בסליחת מיסף יוה״כ.