Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 86

82 והוריתי לקרוא למפטי' ג' פסוקים באיתו ש״ת בלא ברכה לפניה ולאהי־יה וההפטרה יאסר עם הברכות, ואם היתה השאלה קודם אסירת הקדיש הייתי מורה שהאחרון הוא יאמר ההפטרה ,ואח״ב יאסרו הקדיש: הק׳ עקיבא- ד• בש״ק פ׳ וישלה י״ר כסליו תקע״ט לפ״ק- במנחה לא היה כהן בבית הכנסת וקראו את ר' משה ב״ר שמש לראשון במקום כהן, ובשעה שאמר ברכו את ה' המבורך בא לביהכ״ג ר' אלעזר כ״ץ נאמן, והוריתי שאחרי שר' משה עדיין לא התחיל ברוך א', לא הוי התחלה ויעלה ר' אליעזר כ״ץ לכהן ואחריו לוי ור׳ משה יעלה לשלישי, כפי שמבואר בש״ע סי' קל״ה ס״ו: הק' עקיבא גינז מא״ש• ה• ביום אחרון של פסח תקפ״ב לפ״ק נשאלתי בבית הכנסת שהיה שם אבל גדול שקבר מתו ברגל, וגם היה שם יא״צ אם מגיע ליא״צ קריש א', והוריתי ראין מגיע ליא״צ כלום דכל עיקר הטעם דמניע ליא״צ קדיש א' אם יש אבל ז, קטן בבית הכנסת או אבל גדול בימי החג, כיון דגם בערבית שלאחר אותו היום יהיה אבל בבית דכנשת ולא יהיה ליא״צ שום קדיש, אבל באבל גדול שהוא בביהכ״ג בשבת כיון דלמוצאי שבת לא יהיה היאבל בביהבייג אינו נותן ליא״צ קדיש כיון דיגיע ליא״צ קדיש במש״ק, וכיון שכן בנדון זה בי״ט האחרון דבמוצאי י״ט לא יהיה האבל בביהכ״נ הוי כמו שבת דעלמא, ואולם אם היה כזה תוך ימי החג מניע מדינא ליא״צ קדיש א', אבל לעיל בדיני קריש*) איתא דבפוזנא אין המנהג כן, והיינו דכתוב שם תחלה דבפוזנן אם לא אמך היא״צ קדיש כל היום אינו מגיע לו קריש בערבית של אחריו דעבר יומו בטל קרבנו, וכיון דמ״מ באבל גדול ז' בבית הכנסת בשבת אינו נותן ליא״צ קריש ה״נ בתוך ימי החג, ומהאי טעמא נראה דגם מה שכתוב לעיל דבקטן בן ז' שהולך לבית הכנסת ניתן ליא״צ קדיש, אינו, וצריך לכתוב מצידו דבפוזנא אין נוהגי; כן, דכמו רגדול אינו נותן להיא׳יצ קדיש, ה״נ בקטן כיון דשוף סוף גם בגדול לא יהיה להיא״צ קדיש בערבית אין הפרש בין קטן לגדול: ו בשבת פ' מסעי יקרא לכהן עד אחר כל המ״ב מסעות ולא יפסיקו בהם אף דבחומשים נרשם גבי ויחנו על ים סוף, שני, אעפ״יכ אין לעשות כן כמפורש במנ״א סי׳ תכ״ח: ז. בחדש אב שנת תקצ״א שהחל הנגף פה בעו״ה בחולי קאלירע, והיו הרבה אבלים לאמירת קדיש ותקנתו שהאבלים יאמרו ביחד הקדישים, וכה היה משך שנה חמימה, וככלות השנה בר״ח אב תקצ״ב שסר החולי בעזה״י תקנת־ שלא יאמרו יחד הקדישים, זולתי בכל יום פעם א' דהיינו הפלה קדיש ש־1 אחר תפלת שחרית יאמרו האבלים ביחד, אבל לא שאר קרישים, ועי״ז עב״פ לא ימצא אופן שיהיה ראכל נמנע מלומר קריש פעם אחת בכל יום, וכה יהיה יכה יקים לעולם בעזה״י: הק׳ עקיבא¬ *) הנלקטים באותו הפנקס חוך סעי' א/