Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft · 1904-01-01 · II. 1904 - 5665 (1904) · page 84

80 המחלה כי תעבור בנו ח״ו, פעמיה אך הסד ורהב"׳ בעזה״י באהבתו ובחמלתו תרפינה כוחותיה בגשתה לנו, אבל הנם בי לא בלו רחמי הימם אשר גמלנו גם יקירי קציני עדתי סבבו בעזר השם בי המחלה הזאת ב" הפרץ נדריה בעניי עדתי פה וביום אידם לא מרחוק עמדו לביא לעזרתם ב* ב״ית סרותה להלי״דע ושמורה וערוכה זאת כי חסרון המזון תזיק "גויה בעת הזאת, אם אז אוכל נכרת מפי אדם היא נופל־ ליו בתעצומות ועוז ואץ שלטון נגדה, ואאת אזח בני קהלתי מהניהם ולא חסרו מלהביא לבית איש יאישי נדבתו כיד ה' הטובה עליהם זכרה להם אלקים לטובה, להיות נזינים(?) עני־ ידלי עמני פה ובעוז"* עלתה ארוכה לשבר בת עמינו, ישמח לבי ותנל נפשי בישועתם כ־ הפליאו "עשית ירדד* קהלתי אשר הטיבי עם עניי עדתי בימים ההם ואעיד- לי עדים נאמנים על זה• מכתב התודה (1831 .v. 5. Sept) הליטה פה אשר נשלה הנה מאת מ״ביני יר״ה אשר חיים ברצונו הטוב בהגידו להב" במג־די הדשות שימחת לבו על כל אשר נעשה פה בעדתינו עם העניים האומללים להחיות ברעב נפשם י״הסך בעדם מבלי נתון לבא המשחית במכון שבתם, אך איבו הימים יבשל בח הסבי1 להעניק עלי קציני עדתי בל הימים אשר המחלה הזאת תסובינה בקיית־ני, כ־ אך ע״ייהם לבדנה יעמוס המשא הזאת על שכמם, כי גם מהמה נאצל ביבה זה במה בטי־ם ההל הנגף פה, זה תשעה חדשים אשר אנשי פולין נוש־קי רומי קשית הפסי ביים קרב עשתונותיהם, הי'המסחור רחוק בזיקי׳(?) בניו?) וביניהם כ־ המדינית נסנרי מבוא ומצאת זבזאת נשברה מטה "חם ס־ לחמנו הם יממני נאס" כקטן בגדוי1 פה נאנחו עלי המזון והמהי' כי שבתה פה עירנו ומיים אל יום תפר. האביונה את כה החלש וחרב המחלה חוזרת היא. לק אמרתי אלבה לי אל הנחלים ליראי ד' ולחושבי שמו לדבר על לבם ולהודיע להם את סל זאת. עדת ישרון! מאז הטסתם עם כל אישי ישר הילך חסדכם ואמתכם כטובת לבבכם לכם נחנה למורשה, מטע חסד ואמת נטעו עלי תלמי לבבכם וצמחיהם ברוכים היו שעו נא מאז אשר ברא ד' את האדם אמר ויהי, אהבה יאחיה יתאחדו אותם יד ליד לא ינקה אם איש־ את רעהו לעזר יץ־א גם אם הרחק מאדם העיר ישמע בקראו אליו והנה עתה בא העת כי מפיץ ע״ה העירה נצי" מצורה הכל עצור ועזוב ואנחנו לא נושעני• נא אחי! תנוסח לעניי עירנו ברכת ידכם הביאו להם פרי טובת לבבכם׳ ממרחק תביאו לחם תנופה היו להם מחסה ומגן פרשיו כנפי חסדיבם עלי הדלים מאין עוד להם מקום פנית ימין ושמאל נדבת טובת לבבכם יעלה לרצון כתפוח בעצי היער וכשרון בערבה ונא אל יקטן בעיניכם זאת כי לא תמול שלשום דברתי לכם אודות מנחה הואילו פנו נא אזניכם לשועתי והיושב במרומים ישמע שועתיכם, יזהיר הצלחותיכם תחיו חיי נעימים במחוגת סלסלי משפחותיכם וכי1 טיב לא ימנע מקרובים והרחוקים אליכם ביקר לא ערבית יהיו ימי חייכם כהפצכם וכחפץ ידידכם הק׳ עקיבא ני נ ז מא׳יישי.