Kalender und Jahrbuch für Israeliten · 1846-01-01 · 5 Jahrgang = Jahr (1847) 5607 (1846) · p. Seite 177

Vorrede ®ott dem Allmächtigen allein die Ehr' Und sonst keinem Andern mehr. כתוב בספר חסידים סימן ת:פ״ה ח״ל: פוב קו־ לאדם שיתפלל ן.יקרא את שמע ובדכ׳ות ניילש־ון שמבין מ שי ת פלל ואינו מבין: וכתיב ונתןהפפרעל אשר לא!דע ספר לאמיר .קרא נא.זה : ואמר לא ידעתי סקר: ויאמר:1 :ען כי ננש העם היה בפיו ובש־קתיו כבדוני וליו רחק ממני:!תהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה: שמתפלל וקיורא לאינו מבין מה למוציא משפתיי ומפיו: וכתיב ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו הסתתר. היואל ואיניו מבין מה שמיוציא מפיו: ולכן? כ^בו התלמוד בבבל ובארץ ישראל בלש־ון ארמי כדי שידעו את ןזמ&ןות אפיק־1 ו עם הארץ: ולקי היו מתדנמין: דעיוד :בין אדבם 5$ת ע^ימיו אם :כיול להתפלל בכונה :תפלל. לפי שהתפלה צדיקה כונה: Nun wollen wir's verdeutschen' ״Es steht geschrieben im ספר הכידים wie folgt: ,,.Es ist besser für den Menschen, er betet und liest das שמע in der Sprache, die er versteht, als daß er hebräisch derer, und es nicht versteht. Auch sagt der נביא (Jesaias 29, 13.): Es spricht Gott, weil dies Volk zu mir kommt mit seinem Mlund, und ehrt mich mit seinen Lippen, und ihr Herz ist fern von mir, und sie fürchten mein durch FNenschengebot', die sie einlernen. (Da meint der נביא, sie beten, und versteh'n nicht, was sie rnit Mund und Lippen heraussagen), darum wird vergeh'» die Klugheit von den Klugen, und vor den Verständigen wird der Verstand verborgen werden, weil sie nicht versteh'n, was aus dem Mund herausgeht. Darum haben unsere דזכמים in בבל und in ארץ ישראל die Gebete und auch andere Bücher in aramäischer Sprache verfaßt, damit auch der gemeine Mann auf dem Land' alle Gebete recht verstehen sollte; darum haben sie auch zu derselbigen Zeit beim Vorlesen der תורת Dolmetscher gehabt; und darum *