Kalender und Jahrbuch für Israeliten
- Journal
- Kalender und Jahrbuch für Israeliten
- Volume
- Zweite Folge - dritter Jahrgang 5628 (1867-1868) (1868)
- Date
- 1868-01-01
- Page
- כב (sequence 25)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/2609281-3183021--6691-3183714- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
כב שלם ומוציאץ ב׳ ח״ת, אקדמות. וקורץ בק״ת אי בחדש השלישי ואו׳ ארכין קורם י׳ הדברות וגבי קורץ למפשיר בפנהש וביום הבכורים. ליל ב׳ מעריביס ויוק״ז. שחרית יוצר ותדר אורח היים, הלל שלם, רות. ק״י אין כמוך, ומוליאין ב׳ ת״ת וקורי ן בא׳ כל הבכור (ואם מושיפין מהמילין עשר תעשר) ובבי כאתמול. יציב פתגם׳ ומ״פ ואו׳ א״ה. מי״ש מבדילין בלא נ״וג. פ׳ גשא אומרי' יוצל משבת אחר שבועות ואהבה אשד יחדו• פ׳ בהעלתך או' מאורה אשר יצר• פ׳ שלח או׳ אהבה ומ״ה וא״א א״ה. תמוז פ' קרח שד״ח מנהגו כמו בשבע. יום ג' ג' בו או׳ פ״פ אל מלא לחמים בשביל השליפה תמ״ש לפ״ק. פ׳ הקת או׳ אהבה אל מחוללי- יום ג׳ שבעה עשר בו מענית ומנהגו כמו בעשרה בשבת. (אם יש מילה או חתונה בשבתות שבין המצרים א״א א״ה). פ׳ מטית ומסעי מ״ה ופ״מ או׳ א״ה. ■אב יום ב' מ' בו ערב ת״ב למנתה א״א מהנין. ערבית הוא תשעה באב מולצין מנעלים ומשירין הפרכת וממפללין ערבית בקול נמוך ואמר תפלת ח״י או׳ קדיש תתקבל, איכה וקינות, וא״ק, קדיש בלא תתקבל, עלינו יא״א שמ״ל. שחרית אין לוגשין שלית גדול ואין מנימין תפלין והשייך או׳ עננו בין גו״לר, וקורץ ג״ג כי תוליד׳ ח״ק, והגי הוא מפשיר, קינוח, אשרי ובא לציון וא״א למנצח ומדלגין הפקוק ואנו זאת כריתי׳ קדיש בלא תתקבל (מילה מלין אמר הקינות), עלינו', וא״א שיל של יום ולא שמ״ל ולא שיל היסוד. מנחה לוגשין שלית גדול ומניחין תפלין ואו׳ שיר של יום ושיר היחיד וקורץ ויחל, ואוי נחם ועננו, והש״ן או׳ עננו בין גו״לר, ב״כ ש״ש וא״א מחנון. ע׳ ואתחנן שבת נחמו יוצל ואו׳ א״ה. יום ב' המשה עשר בו א״א תחנון אן> במנחה שלפניו ולא יה״ל אקה. פ'עקב או׳ אהבה• פ׳ ראה מ״ה וא״א א״ה. אלול אמר מפלת ערבית לב׳ דר״ח מהמילין לתקוע בכל יום ערבית ושמרית קשר״ק עד עלב ר״ה. פ׳ נצבים וילך יוצר משבת שלפני ל״ה ואין מב״הח ואוי א״ה. מו״ש א״א וי״נ וא״ק. למחר יום א׳ כ״ו 3ו משכימץ לחלומות. (במילה או׳ בק״ק ז״ב דמילה אצל והארץ אזכור, אבל פ״פ א״א ז״ב רק במילה בעשרה ימי חשובה). יום ד׳ כ״ש בו ערב ר׳ה ז״ב משכימין «אי לשליחות ואו׳ תחנה באשמורת (וע״פיא״א) ולא בתעלה ואומרים למנצח ואין תוקעין שופר, ומערגין עירוב מבשילין, ויחיד המתענה אומר במנחה עננו גש״ת. ונוהגי' לטבול כדי לכנות ליום הדין בקדושה ובשהרה, ולהיות תפלותינו מקובלות לב״ע אמן.