Kalender und Jahrbuch für Israeliten · 1868-01-01 · Zweite Folge - dritter Jahrgang 5628 (1867-1868) (1868) · p. ×›

- 3 מחנון ולא אא״א ולה יה״י אק״ה ולא למנצח כל ימי מנוכה אבל אוי שמ״ל.) וקורץ ג״ג בכי נשא ויהי ביום כלות לכהן־ עד להנכת המזבח׳ לוי עד מלאה קטרת, ושלישי משלים הנשיא. ב׳ דמנוכה קורץ לכהן וללוי. נש-א ב׳ ולשלישי נשיא ג' שלם, ועדייו קורץ ביום ג' וביום ד׳ וביום ה, דמנוכה. 'טבת יוה ו׳ ר°ח וחנכה א״א שמ׳ל• שחרית קורץ בבי n"p באי ג״ג בכי התמיד, לכהן עד רביעית ההין, ללוי עד ונסכה, לשלישי ובראשי חדשיכס, ולרביעי בש״ת ב׳ נשיא ו׳ שלם (מ״ק), למנחה מדלי״קין נ״ח ואמ״כ נ״ש. 5׳ מקץ שבת חנכה או׳ במ״מ. שחלית יוצר ומוציאין בי p״n וקורין בש״ת בי נשיא ז' שלם וא״א א" ה• למנחה א״א צ״וץ• זאת הנוכח קורץ לכהן וללוי נשיא ח'.ולשלישי מנשיא ע' עד את המנורה. עשרה בטבת תענית ושליחות וענינו בין גו״לר, ויחל ש"ומ וגם למנחת ב״כ וש״ש פ׳ שמות מ״ה וא״א א״ת, שבט פ׳ וארא שבת ר״ח יוצר ומוציאין ב; ש״ת וקורץ למכשיר וביוה השנת ובראשי הדשיכם• כרשת בשלח שבת שירה וחמשה עשר אוי גאולה יום לבשה וא״א א״ה ולא צ״ץ. פ׳ משפטים הוא .פיישקליס יוצר ומוציאץ ב' ק״ת וקורץ בש״ת ב' למפעיל בתמלת ע׳ תשא עד נפשותיכם, ומב״חח וא״א א״ה ולא צ״ון. אדר יום ג׳ ב' בו אומרים כ״כ שליחות השייכים לבי אדר. פי תרומה -יוצל מהפסקה, או. יום ה׳ י״א בו תענית אסתר מוקדם שליחות ועננו בין גו״לר וקורץ. ויחל ש״ומ ואוי גם במנחה ב״כ וש״ש, ונותנים ג׳ מצאי מעבע למחצי' .השקל. פ׳ תצוה הוא פ/זכור יוצר ומוציאץ ב׳ ש״ת וקורץ בש״ת ב׳ למכשיר זכור את אשר עשת לך עמלק ואו׳ א״ה אבל אין מ״נ. למנכה א״א צ״ון. ערבית הוא פורים אומרים על הנסים ואחל תמ״י או׳ קדיש תתקבל זמברכין ג' ברכו' וקורי ן המגילב ומברכין לאחריה הרב, אשר הניא, שושנת, ואו׳ ויהי נועם וא״ק, קיש בלא תתקבל, וימן לך ומבדילץ ואוי עלינו. שחרית מאורה וקרוב״ן וקורץ ויבא עמלק וקורץ המגילה ומברכין לפניה, ג׳ ברכות 'ולאחריה הרב ׳ושושנת (ובמקום שא״א פיוטים .אוי גם בשחרית אשד הניא), (מילא מלין קודה המגילה) ואץ מולצין תפלין עד אחר המגילה וא״א למנצח, אבל אוי שמ״ל. יום ב' הוא שים א״א אא׳א - ולא יה״ד -אק״ה ולא למנצח אבל אומרים שמ״ל. פ' כי תשא הוא פ׳ פעה יוצר ומוציאין ב׳ ש״ת וקורי ן בת״ת ב׳ למפטיר ממחלת פ׳ הקת עד עד הערב ואוי א״ה ואין מ״נ. ע׳. ויקהל ופקודי הוא פ׳ החדש יוצל ומוציאי ן ב׳ש״ת וקורץ למפטיר בש״ת ב' בפי בא החדש הזה לכם ימ״ה וא״א א״ה. ניסן כל חדש נישן א״א תמנון ולא יה״ר אק״ה ולא צ״ון. פ' ׳ויקרא.אי׳א איה. ע׳ צו שבת הגדול־ יוצריוא״א א״ה, למנח האומרים -עבדים זמו>