Kalender und Jahrbuch für Israeliten · 1867-01-01 · Zweite Folge - zweiter Jahrgang 5627 (1866-1867) (1867) · p. יט

הזייד-ל״ך וא״א א״ה. למנחה א״א, צ״וץ. »"ש א״א וי״נ וא״ק. אור ליום 3' הוא סכות מעריגים ומק״ז (ועל שלחנו לישב ואמ״ה זמן). שמריח יוצל ומביכץ על נטילת לולב ושהחיינו, וקורץ הלל שלם (כל ע׳ ימי החג) וקורץ ■ גב׳■ י p״n בא׳ ה״ג שור או כשב ובב׳ למפטיר בפינחש ובחמשה עשת; אבל מושן> מוציאץ ק״ת להושענא (שדר ההישענות נרשם 3תמלח הלוח). ואין סוברין הארון על אחל ההישענות. ליל ב' מעליבים ומק״ז וועל' שלחנו ליש3 קודם זמן). שחרית קורץ כאתמול. מושן» מוציאין ש״ת להושענא. מי״ט מבדילץ בלא נ״וג. בח״המ קכות אומרים מזמור לתודה ומוציאין ש״ת וקורץ ד״ג, ביום ד׳ א׳ דמ״המ קורץ לכהן וביום השני׳ ללוי וביום השלישי׳ לשלישי וביום הרביעי, ולרביעי מוזלין וקירין וביום השני וביום השלישי, ועד״ז קורץ בבי וגג׳ דמול המועד, מושן» די״ט ועשוקי׳ עקפ״די ומוציאין ש״ת להושענא. שבת'ח״המ מדלגין התנערי וא״א 5מ״מ. שחרית יוצר' אמר הלל קורץ קהלת ק״י, אין כמוך, וקורץ בבי ש״ת בא׳ ז״ג ראה אתה אומר עלי וגב׳ למפטי׳ וביום החמישי וביום חששי׳ מושן» די״ט ופקוק׳' משפיקא דיומא ופותמין האלון להושענא. למנחה קורץ גוזאת הברכה וא״א צ״וץ. מ״ש א״א וי״נ וא״ק. יום א׳ הוא הושענא רבא אומרים מזמור לתודה ולמנצח השמים וא״א נשמת ואו׳ א״כ, שמע, אבד, גדלו, על הכל, ויעזור, וקורץ לכהן וביום החמישי, ללוי וביום הששי, לשלישי וביום השביעי, ולרביעי מוזרץ וקורץ וביום הששי וביום השביעי, מושן» קדושת נעריצך, אדיר׳ ומוציאי ן ז׳ ש״ת להישענות (מילה או׳ קודם החרוז אנא הבט לברית, זכור לנו ברית אבות עד והארץ אזכור, ואמ״כ או׳ ז״ב דמיל׳) אין כאלהינו. ערבית הוא ש״ע מעליבים ומק״ז (ועל שלחנו א״א ליקב). שחרית קורץ בבי ש״ת באי ה״ג עשר תעשר ובב׳ למפטיר וביום השמיני, ומ״נ ואו׳ א״ה, למוקן» משיב הרוח. ליל ב׳ הוא שמחת תורה מעליבים ומק״ז ואוי אתה הראית, ומוציאין כל ש״ת שבהיכל ואו׳ אנא ה׳ וממפשין מה שקראו למחר. שחרית יוצר וקורץ בגי ש״ת באי וזאת הברכה ובבי בראשית עד לעשות ובג׳ למפטיר, כאתמול. מי״ט מבדילין בלא נ״וב. יום ה׳ כ״ה בו קורץ בפי בראשית . שבת בראשית יוצל ,ומברכין החדש וא״א א״ה, למנחה מהמילין לומר ברכי נפשי. , מדחשון ל״ח יעלה ויבא, הלל בדילוג וא״א שמ״ל. שברית קורץ ד״ג בפ׳ התמיד ול״ח. מושן» ולכפרת פשע. פ׳ נד, מג״הב (מילה או מתונה מב״הג למנחה) . יום ב׳ ו׳ בו תענית שני קדמאה או׳ שלימות כנהוג (ואם עשרה מתענים אומרים עננו בין גול״ר וקולין וימל ואו' גס למנחה ב"כ וש״ש). יום ה׳ ט׳ גו תענית חמישי כנ״ל. יום 3׳ י״ג בו תענית שני תניינא כנ״ל. יום ג׳ י״ד בו או׳ פ״פ אחל תח״י שלימות השייכים לי״ד מטון. יום ו׳ י"; בו או׳ פ״פ אמר תמ״י שליחות קי׳ ד' וי״ח פזמון פ״ג. פ׳ וירא או׳ אהבה שננו. פ׳ חיי שרה מ״ה וא״א א״ה.