Jüdisches Jahrbuch für die Schweiz · 1916-01-01 · 5677 = 1916/17 (1916) · p. Seite 114

114 אשר תחת ממשלתם להצילם מכל טרעשות מלחמה, ומכל בני אדם הרעים כלבתם, ומכל דברי תהפוכות ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות ויוצאות, ומטפלת כותל, משריפת אש, ומשקיעת המים ומכל מיני שיבוש וגייסות וחרב ורעב ומכף כל אויב ואורב מלסטים ומכל מיני מזיקים הן בבית והן בשדה, אודה ה׳ צבאות על כמה חסדים שגמלתנו וכמה טובות שלטתנו, מכל מגי חרב של מלחמה עד הנה הצלתנו, אב הרחמים הננו מודים לד על העבר ומתפללים על העתיד שישאו הרים שלום ותתמיד טובתך על שרי וסגני מדינות שווייץ וכל החוסים תחת כנפיהם, אל תעזבם ולא ישמע קול צרה וצוקה בעריהם, ומנוחת שלום ושלוה יסגי בגבוליהם, וששון ושטהה ינוח בטגורתיהם וחסד עליון בל ימוט מהם ומהמוגס עד עולם ותטה לבבם על היהודים הדרים תחרת ממשלתם לטובז־ז מעתה ועד עולם. אמן חברתי אני הק׳ רפאל־* חונה פה ענדינגן ולענגנוי היום יום ה׳ ת׳א׳ תרנד לפק (Hergestellt von Herrn Kantor Löb in Basel.) ״Ewiger, unser Gott, und Gott unserer Väter Abraham, Isaac und Jakob, ewig lebender Gott und Weltregent, Schöpfer alles Bestehenden, der die Erde in seiner Kraft erschuf, die Welt in seiner Allweisheit bereitete, den Himmel ausspannt in seiner Einsicht und das feste Land auf Wasser gegründet! Alles hast Du, Gott, der Menschen wegen erschaffen, damit sie Deine Grösse erkennen, stets Dein Lob im Munde tragen und mit ganzem Herzen Dir dienen. Der Mensch aber soll den Weg geläuterten Lebens beschreiten; einer liebe den andern und fördere ihn im Guten, jeder Neid bleibe seinem Herzen fern, und all das Denken und Fühlen des Sterblichen seinem Mitbruder gegenüber sei von Liebe getragen. Dies war der Zweck der Welt- und Menschenschöpfung.