Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 307

. . א. .. מכובד המכבד שלום. (fol. 1 a) האהבה תמיד תוכר ותמיד תוקד ולא תכבה ואולם ביותר רשומה ניכר בעדן חדוה חדוה1) תובלנה בשמחות וגיל הקריאות קול קורא מבשר טוב ע״ב יצאתי לקראתך אדוני לשחר פניך הנעימים תבין לך הדרך מרכבותיך ישועה לבא אצלנו להיות עמנו ליום אשר הגבלנו ליום חתונתי ושמחת לבי אשר בו יחובר ג״ב אהל נכדתי2) שת" עם בן גילה הבחור כמ״ר יום טוב כהן8) יצ״ו שיהיה יום הששי4 * * *) שמונה לירח אלול הע״ל פרשת 4) בראשית רבה פ׳ כ״ז. השתמש בלשון זה נם בסי׳ ט׳ (ד,ערד 4). ■ 2) נכדתי ר״ל בת אחותו -או בת אחיו ולא בת בנו או בת בתו, ונעתקה מלה זו מן איטלקית nipote, שיש לה ג״ב שתי ההוראות האלה, במובן זה נמצאת המלה נכד באנרת פ״ב שחתם שם בכתבו לאתי אביו ,;כבדו" ובאנרת ק״ד אמר בכתב הנאון ר״י "לאחד מניני או נכדי/ ומפורש אמר פעל שו״ת יעקב לבית הלוי ריש מי׳ כ׳נ: נכדו בן אחיו, ועד היום הזה משתמשים בני איטאליא במלה זו בהוראה זו כגון רמש״ג שקרא לריא״ט נכד הרב אבטליון מטודינא (תולדות נחלי ישראל אות א׳ סי׳ ס״ה, כמו שקרא את עצמו ריא״ט בסי/ פ״ב הניל) וחל שהוא בן אחיו. ליבאוויטש מביא בספרו ,רבי יהודה אריה מודינא״ (הוצאה שניה נויארק תרס״א•) צד 5 דברי רמש*נ הנ״ל ועושה סימן שאלה אחר מלת נכד ואני עושה שאלה על שאלתי. ליבאוויטש שנה, נם בשם הרב אשר הקדיש לו ספרו, כי מעולם לא קרא ריא״ט שמו בלה״ק טודינא כי אם ממודינא מון בספרו ם דבר. דה ו ד ה. בספרו גלות יהודה ובספר פ י אריה הנספח אליו חותם בעברי י׳ א׳ ממודינא ובנוצרי (השתמש במלה זו במקום לעז שלנו) Leon Modena Rabi Hebreo da Venetia וכן חתם גם בספרו האיטלקי Riti, ובפירוש אמר בחיי יהודה: אני חותם עצמי בנוצרי ליאון מודינא דא ויניציאה ולא דא מודינא (נרעטין .1 .X, 141. n) 8) יום טוב כ״ין הוציא לאור ספר עולת .שבת בויניציא בשנת שנ״ו (אוצר הספרים אות ע׳ 152, תג״י 162, סי׳ 0״נ) ואולי הוא הכהן הנזכר כאן. 4) המנהג הפשוט היה לעשות נשואי בתולה ביום די או ביום ו׳ (מודינא, ריטי ובו', הוצאה ב׳, צד 89), ובשרת יעקב לבית הלוי (ויניציאה שצ״ב):נמצא בסי׳ פ״ב שהאשכנזים עשו הנשואין נם באלמנה ביום ר. וז״ל מעשה שאירע [בויניציאה] שבחור אחד. נשא אלמנה־ ועשה־ הנישואין , ביום ו׳ כפי מנהגם 1