Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 290

18 אהובים גמדים. לעשות חסד לאיש לא נגר1), ואנשי חיל למסוך שב־ר הרבה מאד מאת ה, מן השמים, הוא יחיים מיומים יצו עליהם ברכה דוציאם לרוחה לבשו נא בגדי ישע ומעיל צדקה תעשו לזכות ומישור חסד ורחמים גבר נתעב ונאלח מאת מערכות כוכבי השמים וכסיליהם* *) בכל פינות שהוא פונה לבא אליכם מרוב צרתו ואנחתו ומכתו הטריה אשר חנון לא חננו הזמן׳ לקול זעקו ולא מצא לו חנינה שמו האלוף החכם ר׳ יוחנן מעיר קראקה3) יגע ולא מצא הספקתו למד ולימד תנוקות בסביבות אלו השתדל לעבור בים צרה ללכת לארץ הצבי תוב״ב וכך גזר בהסכמתו ואנחנו שמענו כי יש לו אשה ובנים בארצו וירע בעינינו הדבר מאד כי יעזוב את ביתו ונחלתו נחלת ה׳ בנים וילך לנפשו ודברנו על לבו עד כי פייסנו אותו אם יסכים לעבור את המעבר הלז לקחת עמו אשתו ובניו ולא ישארו כצאן אשר אין להם רועה זן ומפרנס, ואמנם להיות הדרך ממעט את הטמון ומגדלת אוכלסין ההוצאה וכלתה לו פרוטה מן הכיס ומאומה אין בידו בחוסר כל וערום ראה רעה לא בסתר עוד ויגזור אומר להסתייע ולקבל עזר וסמך מאת נדיבי העם אשר בכל עיר ועיר מדינה ומדיגה אשר חננם אלהים עושר, אם מעט אם הרבה, ע״ב בהיותו איש תם וישר ובתורת ה׳ חפצו ובה יהגה אמרנו לתת בידו דברנו זה נכתב ונחתם להודיע לכל רואיו כי כל המרבה לחתחסד עם גבר תמים הלב לתת■ לו מן הבא בידו מנחה איש כמסת ידו• באשר ברכו ד׳ עד יוכל ללכת לדרכיו וגמולו ישלם לו ולאיש הגון יתננו חלקו מיושבי אהלים ויאכל פריה בעוה״ז והקרן קיימת לעוה״ב זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי■ חסד עושר וכבוד ברכת ד׳ היא תעשיר ואורך ימים ושנות חיים. יח. מעייני הישועה מטעי מים דעת ותורה, מוצא דת ודין מאפלה לאורה זמורת ענבים ואשכול יושבי על מדין והולכי דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט שלומהון ישגה! בלשון בקשה ותחנה כטדה פלוני עלה אליגו מתרעם וקובל על א׳ מתושבי קהלכם הקדוש יצ״ו שמו פלוני בן הרופא פלוני באסרו כי יש לו לקבל ממנו סך טעות מאיזה משא ומתן איטר היה ביניהם ואשר היה לו ערב וקבלן נגד כמיר . . . ואבד זמן לדון ולריב בעד זה משך זמן רב והנה ימים רבים ועד כמה פעמים כתב ושלח לו חשבונותיהם בדיוק ודרש *) לא נ נ ר, אולי רמז למאמרם ז״ל לא ננד ולא בר ננר (ע״ז נ,♦) וכוונתו שהוא איש עני, *) המחבר האמין באסטרולוניא (ליבאוויטש 13). ראה ל׳ הערה 1; סוף ל״ב, ריש מ״ה. *) לא נודע לי ממקום אחר, האלוף ר׳יי הנזכר בתשובות מהרים מפאדובד. סי׳ ג״ט ומי׳ פ״ו (תנ״י 146, סי‘ ל״נ) הוא איש אחר.