Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 223

n 85 אברש שלום מכל אדם מעביר. ראשון לכבודי. לא חששתי, וחשתי ולא בוששתי עדיך לבוא אליך בזאת׳ להיודיעך כי לבי שלק עמך ומבקש אד8גתך' ואם חטאתי להגביה ידי נגדך ,סלח ומחל וקפד' בי אין'אדם ישליט ברוחיsjip השלה על הלב בעדן רתחא, ומהיום והלאה לא תזכרנה הראשונות ורק ,שלום ואמת יהיה בינינו וה׳ יפרוס עלינו סכת שלומו ויכרד'את בל •»•־י '•••■#*־י־**. .•״••» ׳*• .:׳׳״ •■־ י -־ \ , י..?•-.; \.■:׳׳׳.■־ - י י י; ש ־ ד■: י־ ג- - עמו פז. להחכם עזריה פיקייו1 * * * * * *) יצ״ו ויניציאה, שומע .לביצק*) חכם שלום! ע צ ה שנולדה בי״ט שבת קדש זה עבר בין אחד מגבירי יצ״ו וביני, על אכילת ביצה ומתוכה.בעין המחלוקת באתי להגיד לטע״ב אשר באסוף ביצים עזובות כל דברי חכמה אספת, תודיעני ברוח ביצה8) וגבורה רוח דעת הדין עם מי ומי משלנו קרוב 1) הוא ר׳ עזריה בן אפרים פיגו בעל בינה לעתים וגדולי תרומה רב בויניציאה תלמיד המחבר (סימן קפ״ב 1) אשר שד שיר בשבח ספר מדבר יהודה (בראש הספר) הנקרא בפי בל עזריה פינו (Figö או Pigo), אמנם המבטא האמיתי הוא Pichio 'במו שטיאה כתיבת כנויו פיקייו, נפטר ד׳'אדר תיז ונקבה במויגו (ל׳א 181. ראה 746 CB; מח״א 49) נזכר עוד סי׳ קנ״ד. בספר זרע אנשים'אשר יצא לאור בשנת בסת׳ר בהומיאטין נמצאו ממנו שתי תשובות, בפי׳ ביה השיב על שאלה זו:;על כמה ימן האנוסים ׳מזרע ישראל ‘הרוצים רשות לשום את בניהם כומרים וכן׳ י^אלי1 האנוסים מצווים ככל אחד מישראל לפרוש עצמם .ובניהם מעבודתם ומכל האיסורים הנתלים בזה ד,איך נגרום אנחנו לכשיהי' בומרים או ממרת ובו׳" ע״ב. ראה עוד שם דף ב״ד ע״ב. שם בריש תשובה ם־, כ״ג בתב וז״ל: דא׳, רוב טרחא במלאכת הק״ק יע״א מבית ומחוק ממשא מלך .ושרים אשר כעת אני מוברח לזאת ולבא בחצריהם ובטירותם לעבודת הקהלה הקדושה והב' מיעוט המפרים'הנמצאים אצלי הצריכים ■לענינים באלו ובפרט ספרי'ה גמרא על כן יהי' דברי מעטים ע״כ. ראה גם מזכרתירבני אטליאה (בסוף ספר דעת קדושים) סי׳ 87 ונם סי׳ 83. אביו הר׳ אפרים פינו נפטר בויניציאה כסליו שם״ו (בערלינער יסוד עולם 39, הערה 30; ל״א 130), בם׳ שער יהושע (הוסיאטין תרס״ד) סי י׳ נמצא כתב אחד משנת השצ״ו "להחכם השלם כמהר״ר יהודה פינו ז״ל". '*) שומע לביצה בדרך ענוה אמר על עצמו שהוא בביצה, באמרם ז״ל אפרוח שלא נתפתחו עיניו, ורעו השומע לביצה הוא חכם בי "אשר באסוף ביצים עזובות בל דברי חכמה אסף" ונוסף על זאת לשון זה הוא בסו השומע לעצה, ויש בו נם רמז לכתב ר׳ עזריה שבו תבע יממנו דמי ביצים שקבל כמו שנראה מהמשך הענין. *) ע״פ דברי חכמינו ז״ל ביצה ט״ו ע״א מפני שצריך ביצת הניד ופי׳ הערוך ערך ביק־ודל דר הוא מיד ובו׳ ועשוי במו ביצה והוא חזק.