Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 171

137 ובפרט ויעשו תיקון באופן שיבא הדבר לירי גמר ופסק עם ביאור כי אשר לא יבוא להתועד ליום ו״ח ב וי אד נ ה הנ״ל אחרי הםפרסם שדורנו זה יחוייב לעשות ולקיים בל מה שיסכימו האחדים שנתועדו והן שנתפשרו יהד בגביית המעות הן בבחירת הדיינים ובכל דבר, גם הם כמוהם יעשו ויהיה פיהם כפיו וכאלו הודה גם הוא בועד הגיל. הן כל זה ראתה עינינו נכון ונאות לשלום ומישור האנשים אשר יש להם חלק ונחלה בכסף הנזכר ולתועלתם וכן אנהנו גוזרים ומסדרים עליהם כאמת ובמשפט וצדקה. והי ישלח את הברכה באסמיכם יחיו דגן ויפרחו כגפן וימצאו הן ושכל טוב בכל המקומות מושבותיהם ויהי שלום בחילם. קמז. . לקהלות אשכנז בעד עניי א״י. אל מול פני המנורות הטהורות, קהלות הקדושות, אשר בארץ אשכנז פולניא ורוסיא היושבים ראשונה במלכות, להם העושר והכבוד והתבונה• אנשי השם שארית יעקב מציקי ארץ וראש פנד, קהלת הקדש אשר בארץ ■הנה, ובל קוראי המגילה חינא וחיסדא ופדויי ה׳ ישובון ובאו לציון ברנה! הציקתנו רוח בטננו כאובות ומכאובות חדשים גם ישנים וצרות רבות ורעות אשר שמענו ונדעם מאחינו הנתונים בצרה די בארעא דישראל ■ובקרית צפת תוב״ב רישי גלותא ורישי מתיכתה וכל תלטידהון דאינון בעקא ומרעין בישין ברעב וחוסר כל זה כמה עול ברזל על צוארם דור שכולו חייב חובות הרבה ותם לריק כחם לפרוע ומאומה אין בידם רק כליון עינים, ונקיון שנים, ועתה נוסף יגון וצרה כי נתפשה האניה אשר עליה היה כמה ■צרורות כסף הולכים לעזרתם וכמה גיזי צמר לעשות בכל מלאכה שם עד כי אפילו ביגיע כפיהם לא יוכלו לאכול לחם צר, וצרים אחזוני ומקונסטנטיני הגידו לנו צרותיהן וצרות צרותיהן כי הרעב יכלם והישיבות החשובות מתפזרות והולכות והבחורים והנערים אשר בתלמוד תורה היו לומדים והמורים ■נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להם רועה מאין לחם ואין שמלה והרעב כבד בארץ מלבד הרעב חראשון, וזה רעה חולה כי כמעט משתכחת א״י ־הקדושה כי צרו צעדיהם מלכת ברחובותיה, לולא כי נדבה רוח הקצינים בק״ק קונסטאנטיגי וישיבו את רוחם לפרוע מקצת חובותיהם, נפשם בשבי הלכו לפניהם צר ונוגש, על אלה וכאלה אשכלות מרורות לטו אשר שטענו' ונכמרו רחמינו ולא עצרנו כה מלהתחנן בעדם לכל קהלות הקדושות ■והטהורות להשתתף בצערם ולחום ולרחם עליהם בנדבת לבבם ומתנת ירכם לתמוך בימין העניים והאביונים האלה המבקשים לחם, ועניי עיר קדשנו באמת קודמים לכל דבר שבקדושה לתת עליהם היום ברכה ותרומת כסף כטוב בעיניכם למען לא יפוצו ויתפזרו ויצאו החוצה, בני העברים הביטו ■לראות בעין השכל גודל המצוד! הזאת וכמה מעלות טובות בהכא, ידענו