Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 154

154 כ־ת לעולם המרו וענותו נצבת לעד בראש הומיות ויתר המעלות המרות כי רבו הנד. עליה דידה קא סמיכנא והסכמנו וסדרנו, שמעתה ומעכש־ו כל חרם ודברי חרמות ונדויים שנתהוו בין מעכ״ת ובין הנעלה כמר׳ שמעון לוריאה1) יצ״ו והנלוים לזה ולזה מיום אשר הוחל המחלוקת הזה יהיו אלה ואלה תלויים ועומדים על כל חדש טבת הע״ל וסר כחם מעליהם כל משך הזמן הזה, והדברים האלה בצורתן כתבנו וסדרנו גם להם שיכריזו ויפרסמו דברי הםופפמנסיון2) הזאת תיכף אחרי הגיע לידם והזמן יעשה דרכו להביא לידי גמר בישל פירות שלא נתבשלו כל צרכן, גם אנחנו נשתדל עד מקום שידנו מגעת למתוח חוט השלום בין החולקים ולהסר כל אבן נגף וצור מכשול של שנאה תעורר מדנים ותמיד באהבת כ״ת נאחז ולא נרפה ונעתיר׳לה׳ לתת כל משאלות לבו לטיבה ושלום. קפה. על מוצא דיבה על רא״ח3) מניצה. את להט החרב המתהפכת לשון חרב חדה פי תהפוכות מכמה אנשים אשר לא מבני יושר המה שמענו מפי שומעיהם מרחיבים פיהם להטיה דברים כלפי מעלות איש תם וישר צורבא מרבנן הח׳ כ״מ אליעזר חיים מניצה שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ פאדוה לאמר עליו דברים שלא היו ולא נבראו אלא למשל היה בפי כסילים אוהבי בלע ומרמה המדברים בכל מקום שהם בפרטן*) ולהשיב גמולם בראשם כגמול המזלזלים בכבוד חכמים ואמנם החכם הניל מרוב ענותו הוא חלה פנינו להניח הדבר בשב ואל תעשה כי אמר, אלהים יבקש הנרדף — ואמנם מפני כבוד התורה עדיף, וזה הדבר אשר רצוננו לעשות כי אנחנו הח״מ גוזרים בגזרת נחש על כל מי שמגיס דעתו ויעיז מצח לפצות פה ברצח לדבר דבר שיהיה כנגד כבוד הח׳ הנ״ל לא בסתר ולא בגלוי ולא ברמז ולא במכתב בשום אופן שיוכל הפה לדבר, כי אותו ראינו — אחרי הכרנו אותו וגם שמענו מאנשי אמת קרובים ורחוקים — כי צדיק וישר ואיש אמונים לא כזב הוא, ולכל מי שיעבור הוא על מארה ויהיה כערער והשומע׳ ישמעו ויתברכו. *) קלי׳א, 5. *) הפופ פט נם יון מלה איטלקית ולא ידעתי למונה. 3) ר׳ אליעזר חיים מניצה (דאה קל״ו/ 1). *) בפרטן, אולי הוראתה כמו בזולתן כלומר על אנשים אחרים.