Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1905-01-01 · 28. für das Schlujahr 1904-1905 (1905) · page 131

רומ״א תחת פסק ד יצחק פאדואן1 2 * * * * *) ע״ד אמירת במה טדליקין י״ט שחל בערב שבת. החפץ במחלוקת ורוחות מנגדות לשלום והשקט בתי כנסיות, אשר שם ה׳ נקרא בם, יהמו ויצעקו על בל השתנות ההווה, ואף אם הוא לטובה ויעטו מעיל הצניעות להראות עצמם אוהבי קייום המנהנים שלא לבא לידי מחלוקת, הא קמן מה שאירע לחכם האלוף כמהר״ר הפוסק נר״ו שעם שעשה הלכה בדין וכדעת הפוסקים על הרוב ומנהג ותיקין, וככלל זהיר בחכמה ודעת הורה בפסקו אשר לפנינו, קמו נגדו לקרוא עליו תגר לומר מנהג מנהג, והמנהג במנהג — והם לא ידעו בדברי הרב הבולל ר״פ נר׳ו החותם מנגד, בי אחרי הסכמת החכם ופרנסי הקהל על ככה אברכה כשתא, אתו ל א ינצו י י8) לכן יישר חיליה בטציב הדרבן ע״ם הדין והמנהג, ויסכר פי דוברי עתק, ועוד היה אתי דבור דבור על אופניו לקיים הדתות שכרגע נראה לי בבית דברי הפוסק בחותמיו והמבקש ממני לחתום עליו נחוץ לא חפצתי לשלחו ריקם וכתבתי .הנראה לעיר המחוקק אנוש נעצב וצעיר יא״מ החותם פה ויניציאה. *) ראה קפ״ב, 8. שם הבאתי כי נבחר לרב ביומי בשנת ת׳י, טן הפסק אשר לפנינו וממה שאמר המחבר למעלה מר׳ יצחק פאדוואן «בשימושה של תורה" יוצא בי היה בבי עשרה שנים לפני הזמן הנזכר בעין רב ברומא. ראה נם סי קצ״ו, 6. 2) דאתי לאינצויי נמצא בנימין נ״ט ע״ב (וגם במגילה כ״ד ע״ב), ואולי הכוונה על ברכת ששת האנשים העולים לתורה אחר הכהן שאין רשות לכהן למחול על כבודו ולתת את אחד מהם לעלות ראשין ובהגהות מיי׳ט פי״ב מהל׳ תפלה הלכה י״ז מובא לשון שיתא סתם במובן ששת הקרואים בשם רב נטרונאי נאון. גם אחר כהן ולוי יש מדר להקרואים (שם סוף העמוד) והמאור הקטן על רי״ף מנילה רמז אלף קל״ט כ' וז״ל: ואתי נמי מההיא דשלחו בני גלילא . . . שאין כל אדם קורא אלא בשבת במקום שביעי אבל הששה כולה יש להם מעלה או מכהונה או מלויה או משאר מעלות ע״כ. ולפ״ז תהיה כוונת אברכה בשתא אתולאינצוייעל ששת הברכות תהיה מחלוקת ולכן תקנו בזה מדר, מלת שי תא שתם בלי שם לווי בלל תמורת ששה עליות נמצאת בהרבה מקומות (תלמידי הרב מיכאל נוטטאנן). לפיז כונת המחבר בי אחרי הסכמת החכם הפוסק ופרנסי הקהל אין עוד מקום למחלוקת כי הענין מתוקן ומסודר כמו ענין ששת הקרואים. מקור המאמר לא מצאתי עד עתה. 12