Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1900-01-01 · XXIII. für das Schlujahr 1899/1900 (1900) · page 191

27 לשק המשנה והתלמוד. ברכייר (כלים כו ג) אלאיעדה (?) לעושי מלאכה שצריכין לברוך על ברכיהן כגון הלטשין והגלאין (צ״ל והגלדאק) שעושין מן עור על הארכובה ונקרא בוכייר (בוכדייר A1) שמלבישין את ברכיהן שלא יכאבו בכדיעתן טה׳. *ברעין מי שלא יעמד זכרותו עליו. נכא דעמרא (גבכא דעמרא ברכות ח. ט5) גזת צמר גזא דתכלתא גזת צמר הצבוע כתכלת. 60 גויל (= גביל) ורק (בל״ע) ספר תורה נעבד בעפץ. כומרין של ערביים (ר״ל גומרין כלים כט א) כולאהא“־ ערביאן (בל״פ מגבעות הערביים) ניז בגד אמה על אמה שקושרין אותה ערביים על פניהם בעת הקור ונקרא אלראס (בל״ע הראש) טה׳. נוסם באן מיכנד (בל״פ שובר הנפש) דומה לנר המתפתף שאם נגע בו אדם נכבה מיד. הגללים פותר׳ כלים של אבן מלשון נדבכין די אבן גלל (עזרא ה ח) ויש פותרים כלים הנעשים מגללי הבקר טה׳ (כלים י א). גמגם כאיידן סכין(בל״ם: לעיסת הדברים) מי שמדבר בחכו ולא יבינו דברים (צ״ל דבריו). 65 גממזיות שלהם אותיות הגחלפות כגון את בש גר דק אחם אלבם אטבח איק. גפם בכלים (כלים י ה) כמו העתיק והריק המשקה מכלי אל כלי. גרוטי (כלים יא ג) לשון יוגי הם שברי ברזל כגון שבסי (צ״ל שברי) מחטים וצינורות ומסמרות טה,. *הגרורות אלבראדה (בל״ע) הם הסובין היוצאין מן המגרר שגוררין בכלי הד כגון רוקני(נקי.P) את העץ ופצירה את הנחושת ומוציאים מהם כקליפה רקיקה (A1 כקליפין רקיקין) ועיקר המלה דומה למגוררות במגרה (מלכים א׳ ז ה). גרע כמו בסר משיגריעו (שביעית ד י) משיעשו בסר. לשון הערוך על פי הגמרא ב״ק ט״ז• ובמקום ״פרק״ צ״ל ערך. - ל5) צ״ל בוכרייר וגידפת הרמב־ם בפירוש המשנה שלו: בוכריאר. אבל מה שנכתב בראש הערך (ברכייר) הוא כמו נירסת העריך. והפירוש נלקח בשינוים מפי׳ ר״ה גאון המובא נם בערוך (<* »9! •ק). -!6) קיצור ממה שכתבתיה גאון בפירושו ולפי פירוש הרמב״ם הוא מה שנקרא בל״ע אלס־קע. - 2») מתפתף הוא במו מטפטף עיין מלות משונות סימן 227. - 63) עיין פירוש הרמב״ם. והפירוש השני מובא לבדו בפי׳ ר׳ האי גאון- ועוד. עיין בערוך ע■ גלל ג׳ (63 .(11 283 a) אין כל ספק כי רשב״ש טעה וכתב נממדות תחת :מטריות ופירשו על פ• ברייתא של ל״ב מדות מרה ביט במין השד לתמורת האותיות עיין ספרי Die älteste Terminologie der jüd. Schriftauslegung ך*ןמ 127. ואחר ערך זה בא ערך גמז־ות של קדש (פסחים ד׳ ח,) עם שני פירושים. - 66) הפירוש הזה שונה ממה שפירש ר״ה גאון הביאו הערוך. - 67) הוא פירושי ר״ה גאון המובא גם בערוך ובערוך נאמר גם כן: ולשון יון הוא (363a י1ו)-ר״ל (YpuT7• — 68) מלת גרורות' לא ידעתי אנה נמצאת. ורוקני שהזכיר הוא בכלים י״ג ה, ופצירה הוא לשון המקרא (ש״א י״ג ב״א). ובב״י!a הוסיף עיר: להתג, אי׳ ר״ל