Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 187

181 Ja, die Hand gilt so sehr als Sitz des Tastsinns, dass sie zurBezeichnung12) desselben gewählt zu werden pflegt. Wie diesem Sinne der weiteste Bezirk, die ganze Oberfläche Die Qualität des Leibes zu seinem Sitze verliehen erscheint, so ist auch sein Emten pfindungsgebiet das ausgedehnteste von allen. Während die übrigen ^es Gehflds. Sinne an den Körpern uns nur je Eine Eigenschaft offenbaren, deren Grade und Verschiedenheiten sich als Skala in Ein bestimmtes Gegensatzpaar einordnen lassen, vermittelt der Tastsinn eine ungemessene Fülle von Wahrnehmungen, die uns mannigfache Eigenschaften der Körper erschliessen und nicht als Stufen Einer Reihe, sondern nur als Glieder innerhalb verschiedener Ge- 12) Wie bei Donnolo p. 12: עשו לו ידים למשמש, SO vertreten die Hände bei Bach ja Ibn Pakuda IX, 5; p. 418 den Tastsinn, auf den sieb, wohl auch ib. 419 die Füsse beziehen. Abraham Ibn Esra nennt Ex. 8, 6, wo er die Sinne nach den Organen bezeichnet, statt des Ps. 85, 6: בח הרגשת המשוש von ihm genannten Tastsinns: שער * * היד, ebenso in allen drei oben p. 81 n. 98 f. angeführten Gedichten *• ותכון לד,מיש ,וידיך ־ * להמיש הקצר המשרתים הם ידיכם ,ידי p. 61: הידים הם האומנים — vg1. 1sak arama c. 16 g. e.; f. 42b zu Gen. 14, 24: רק אשר אכלו הנערים הם נערי השכל ומשרתיו והם הכלים הגופיים המשמשים לפניו להשיג שלמותו. — Nach Moscato hat Jehuda HalewiIII, 5; p. 197 durch ומשמש בידיו ורגליו den Tastsinn bezeichnet, den Jakob b. Chajjim an derselben Stelle seltsamer Weise sogar in £aLa וההרגש' המשתתפת הולכת אחריהם entdecken will a. a. 0. f. 44a: או נוכל לומ׳כיקרא הרגשה משתתפת הוש המשוש ואמ׳ זה כי תנועת המשוש תנועתו בכל הגוף וירצה בזה כי יצטרך האיש התמיד להזהר מהשתמש מכל החושים בי אם במה שיועיל לו ובזמן הראוי לה שת[ש]מש מהם ואמרו הולד[כ.1]ת אחריהם לזה הפירוש ירצה שחוש המשוש הולך אחר שאר החושים כי גם הוא אחך מהם וכ׳ והפי׳ הראשון יותר נכון ויותר מתקרב אל האמת. Auch Serachja Hajewani, angebl. der Verfasser des ם' הישר erklärt nach der berichtigten LA. f. 20a die Hand als Tastsinn selber und den Grund ihrer Eignung für denselben: ה י ד א ש ר לא תשיג כי אם גוף pl כמוה מפני שהיד גוף ויש ביניהם שותפות ותשיג כל דבר חם וקר מפני שיש בה כח ממוסכת מקרירות ומחו׳ בקרירות אשר בה תשיג הקר ובחמימות אשר בה תרגיל החום ובן תשיג בל דבר לח ויבש מפני שיש בה שני אלה הבחות ממוסכות ואיננה לחה מאד ולא יבשה רק במישור וע״ב תשיג בלהות כל דבר רע[לח.1] וביבשות בל דבר יבש. — Erwähnt sei hier auch, dass Jehuda b. Barsilai מישוש als festen terminus für den Tastsinn betrachtet, denn er bemerkt zu Jezira V, 1 a. a. 0. f. 153a: ויש מי שרוצה וזה [Gen. 27, 12] לפרש תשמיש שהוא מישוש כדכתי׳ אולי ימושני אבי הפירוש אינו נבון שהיה לו לומר ומישוש.