Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1884-01-01 · [7.] für das Schlujahr 1883-84 (1884) · page 130

Um so grössere Aufmerksamkeit schenkte man dem äusseren Gehörgange, an dem besonders seine Krümmung oder ,wie man dachte, schraubenartige Windung0) auffiel. Sie sollte dazu bestimmt sein, c. 52 : eiusque eadem est vis in auditu quae est cristallinae tunicae in visu. Ibn Sikä wagt denselben Vergleich. Canon lib. 3 Fen 4 tract. 1 : Vgl. HL 62, wo es statt Tr. 19 in n. 1 Tr. 1 lauten muss. Juda Bolat a. a. 0 gebraucht daher dieselben Ausdrücke wie vom Sekact: מוחשי ה1ש השמע הם ההברות והקולות ה מ ת ר ש מ י ם בקרום ההוא. 6) Diese teleologische Erklärung des äusseren Gehörorganes geht auf Galen zurück. »So äussert er de nsn pari. lib. 8 c. 6; III, 645 : dianr^oii’ avrb Ao£a c eh^i Slz.'rjv laßvoiv&ov, 7toöf1'fj'd'0v[1.et׳vi tov ,«■*V xpu/ooü 7t1׳supaxog T7]1> äxQaiqnrj ßia1׳} rjv ex vfjg x«t’ sv’d'it cpooäg sohtlvoai xaxa ßoot%u xd) 7x01x11(0 T^g xlaosoic; xdr d’ dlltov ooipnTon10 ׳)v op 1x00)1■ aveitjigxn S1,a paxoou ri]v ^aoaßohjv. Vgl. Ibn Sinä, de antmalihns lib. 13 f. 32 b. Ibn Bosciid bemerkt Cdllicjet II, 16 : ואמרו שלא היה נקב האזן אלכסוני אלא את בלי [Ban. 8,27 1.]מפני שאם יהיה האדר קר בקצת העיתים שלא יהיה השמע וטוב מאד מה שנאמ- שלא היה אלכסוני אלא כדי שלא יפגשהו האויר המביא הקול אל המקום הנקרא בערבי אלסמו[א.1]ך בחזקה כשהקולות הזקים. Diesem Gedanken leiht bereits Ibn Gajjat in seinen religiösen Poesien Ausdruck שמתי רננות f. 91b: 92 £ ,השם אוזן על דרך פתלתולb: כורה נתיב עקלקול לאזנים לבל קולות רגע בפתע בל יפנעו :';־ם להאזין והמה שמעו כי אתה יי׳. im חד אלאנסאן cod. iieroi. 545 Qu. f. 47b führt, wenn ich richtig vermuthe, Abraham b. Chi.ua denselben Gedanken aus : שער [tendres] ועצם דך שקורץ טנדרוש [nerfs] האונים בראם הקב״ה מן ניגי״ש ותכונתם מן הגידים שקורץ ניגר״ש ובהם שני נקבים הולכים אל המוח ובאותם הנקבים הרגשת השמע והרגשת השמע באה אליהם מן הזוג הרביעי מזוגות הנינר״ש היורדים מן המוח מן האזנים אשר'אמרנו ובריאתם מן אותם הניגר״ש ועורם .[והוריהם .1] אינם פשוטים כי הם מעוקמים כענץן (כ)לולים שקורץ בהכמה הבורא יתב [יד,ב ס כדי'שלא יכנס בו פתאום [aitfranz. viz —] ויץ קול גדול ולכן בראו מעוקף כדי שיסובב הקול ויהלש זה הוא בריאת האזן. Abraham Ibn Esra erklärt dadurch, warum /•24 ,21 .•׳״ das Ohr nicht aufgezählt erscheint הקצר p. 61: ולא הזכיר הכתוב האזן כי היא מצד הפנים ויש לה אורחות עקלקלות ולא תבא לידי נזק מהרה מדבר חוץ Gerson b. Salomo ib. Aldab[ ih. bemerkt, ebenfalls nach berichtigter LA. : והכין הבורא ית׳ בחכמתו נקבי האזן מעוקלים ולא ישרים שאם היו ישרים היה נכנס האויר החם או הקר פתאום ויזיק לו גם הקול הגדול יכנס פתאום ויזיק לו על כן נעשו מעוקלים שאם היה האדר הם מאד יתקרר מעט מעט ואם הוא קר מאד יתחמם מעט מעט. Ebenso äussert Menachem b. Serach ib.. den Gedalja ib. abschreibt: והושם נקב האזן מעוקל שלא יכנס בו ד,אויר הקר בקצת העתים ויזיק לכלי השמע וכן שלא יכנסו הקולות החזקים בחזקה, Duran f. 52׳׳ bemerkt: ולזה האוזן היתד, ל ו ל ב י י ת כלוט׳ שבילי האיון הם מעוקמים כמו נקבי המכבש שכובשים בו הבגד־ם כדי שלא יכנסו בו מים