Jahresbericht der Landes-Rabbinerschule in Budapest · 1881-01-01 · [4.] für das Schlujahr 1880-1881 (1881) · p. Seite 72

?2 auch die Accidenzen wechseln.2 (צ. Das Verbum ist Ausdruck״ für die Accidenz. 3. Die Partikel, bald ein einzelner Buchstabe, bald ein ganzes Wort,3) drückt die Ursache der Vereinigung der Substanz mit der Accidenz aus. 4) Das Nomen ist dreierlei : 1. Name eines körperlichen — wirklichen — Wesens; 2. Name einer Accidenz (nomen abstractum); 3. Attributivum (Eigenschaftswort, Adjeetivum), worin die ersten beiden Classen des Nennwortes vereint enthalten sind, indem ״weise״ so viel bedeutet, als ein ״Mann“ der ״Weisheit.“ 5) Kategorien der Substanz und Accidenz findet sich im grammat. Gedicht Ibn Gabirol’s (v. 59 f.) : כהיות יסוד כל יש ושורש כל יקום עצם ורקמה (ומקרה •1) בעדו נאסרת גרם היות השם והפועל וגם מלה שלישית זו בזו נקשרת Sie bildet den Inhalt des 1. Cajntels von Abulwalid’s Rikma. — 2) Diese Definition ist nur für die erste Classe der Nomina richtig; im 1. Cap. des S. Haschern wendet sie I. E. bloss auf die Eigennamen an. 3) Für או המלה der Ed. Lippmann ist nach Ed. Yen. zu lesen אל מלה• 4) In Jesöd 1. 1. sagt er von den Partikeln : והחלק השלישי מלות דבק גם הם כמו מקרה; im Grammatischen Abriss am Schluss der Einleitung ומלת הטעם כדמות הצורה הטהורה שאיגנו גוף ולא מקרה. — in z und Sb heisst die Partikel מלת הטעם oder אות הטעם oder auch kurz טעם; in M מלת הענין (vgl. Dunasch, Kritik gegen Menachem p. 25 לתיבות הענינים אות הענין, oder ענץ (der Abschnitt über die Partikeln hat die Überschrift הענינים); im Jesöd herrscht מלת דבק vor (vgl. Comm. Gen. 1, 1, 1. Rec. p. 11), einmal finden wir dort p. 3 דבק לטעמים. In dem Gramm. Abriss (p. 9) sind alle drei Ausdrücke combinirt : והחלק השלשי מלות טעם ודבק עני ן. — Parchon nennt die Partikeln דיבוקין (Machb. 3 a). 5) Z 34 bf.; Gramm. Abriss p. 7. (vgl. dazu Rikma p. 1). Im Comm. zu Micha 2, 1 — vgl. Comm. Exod. 17, 12 — unterscheidet I. E. das שם דבר, die ersten beiden Classen zusammenfassend, vom תואר. In Jesöd p. 3 ist das Nomen nur zweierlei : עצם הדבר und מקרה (vgl. dazu M 43 a); die dritte ciasse תואר השם wird unter das Verbum subsumirt: והחלק השני הפעל כמו חכם וגבור אכל ושתה. Dies Hineinbeziehen des Attributivums in’s Verbum geschieht aus demselben Grunde, aus welchem Dunasch das Abstractum פועל, Samuel b. Meir es פעולה nennt (s. Rosin’s Monographie über den Letzteren, p. 140, A. 1.). In M 47 b definirt I. E. das Attributivum ebenfalls als Vereinigung der Substanz mit der Accidenz und sagt ausserdem, es sei eine Art Participium : ותואר השם גם הוא בינוני כמו חכם ובתוספת ישוב או עתיד או עבר (von היה oder יהיה), in Jesöd p. 15 theiit er die Attributiva in intransitive und transitive: והתואר מתחלק גם לשנים חלקים כמו הפעלים כי מהם נגזר הוא, ההלק האחד להיותו עומד והוא הרב כמו חכם