Jeschurun · 1861-06-01 · Heft 9 (Juni 1861) · p. 491

Von Gottlieb Fischer. 491 Nur auf einen Punkt wollen wir noch schließlich aufmerksam machen, daß nämlich ebenso, wie hinsichtlich der sinaitischen Tradition, also auch hinsichtlich der Bedeutsamkeit und Geltung der סייגים ומרוח derabbanan Herr Frankels Buch völlig auf Abwege steht. Die Darke Hamischna kennen keine für alle Zeiten geltenden Verordnungen, sie kennen vielmehr nur temporäre Geseroth. Seite 2 und 3 faßt er die ganze Thätigkctt der Chachamim in die beiden Kategorien zusammeit: א, לברר ולבאר להעם משפטי התורה ואיך ולאיזה כונה נאמרה מצור, פלונית כגון ופו׳- ב, ולפעמים גדרו גדרים וגזרו גזרות לפי השעה והזמן. Daß cs Gcdarim und Geseroth gebe, die unverbrüchlich und unabänderlich für alle Zeit dastehen — (und es sind dies die meisten איסורי דרבנן, wie z. B. בשר עוף בהלב und so viele andere sonst) — wie Maimonides in seiner Vorrede zur Aad Hachasaka und in seiner Einleitung zur Mischna mit den Worten bemerkt: וכשיהי' (הגזירה) פשוט אסורה בכל ישראל אין לחלוק על הגזירה ההיא אפי׳ הנביאים בעצמם לא היו רשאים לבטל אותם וכן אמרו בתלמוד שאליה' זכור לטוב לא הי' יכול לבטל א׳ משמנה עשר דברים שגזרו ב״ש ו׳ב׳ה וכו' (Siehe auch Mamrim II, 3.) Von dieser Thatsache wußte Herr Frankel in seiner Einleitung zur Mischna seinen Schülern nichts zu sagen. Sie erfahren von ihm nur: שלפעמים גזרו״ גזרות לפי השעה והזמן!" Die Consequenzen auch dieser nicht minder das Gebäude des Judenthums in seinen Grundpfeilern erschütternden Irrlehre liegen am Tage. Wir scheiden von Herrn Frankel. Wir haben gethan, was uns Pflicht erschien. Wir können aber die schmerzlichen Gefühle, mit denen wir von diesen דרבי המשנה scheiden, nur in die Worte kleiden:!עמי מאשריך מתעים ודרך אורחותיך בלעז