Jeschurun · 1857-08-01 · Heft 11 (August 1857) · p. 589

die Benutzung bf« זבחי צדק betr. 589 2) Enthält besagtes Merkchen Widersprüche zwischen Text und Connnentar bezüglich der zu gebenden Entscheidungen über כשוד und טרפה,, was um so mehr zu mißbilligen ist, als der Verfasser in seiner Vorrede den hebräischen Text für den minderbefahigten Schächter — also zu eiuem selbstständigen Handbuch für denselben — bestimmt, den Commentar dagegen blos für solche, die schon einig« hebräische Sprachkenntnisse besitzen, zu ihrer Vervollkommnung, indem sie darin die nähere Erklärung und Erörterung des Textes finden. So würde nun der seine Entscheidungen aus dem Texte Schöpfende dasjenige unbedingt für כשר erklären, was dem Commentar zufolge mindestens eine שאלה הפט erfordern dürfte. 3) Enthält genanntes Merkchen Aussprüche als gesetzliche Vorschriften der betreffenden Ritualgesetze (הלכות טרפות), die von jedem Kenner derselben als grobe Fehler und unverantwortliche Jrrthümer bezeichnet werden müssest^ indem darin nicht nur Manches das פיטר, für טרפה , sondern sogar auch Manches das טרפה, für כשר erklärt ist. Wenn cs nun begreiflicher Weise nicht in unserer Absicht liegen kann, hier eine vollständige Kritik erwähnten Merkchens zu liefern, wenn solche ferner überhaupt für jeden Sach- und Fachkundigen als vollkommen überflüssig erscheint, so sollen dennoch einige und zwar folgende Bemerkungen hier einen Platz finden. a) S. 28, heißt cs: יתרת העטרה בדרי דאוני כשרה והוא כשנופחים הראה ואינה גדולה כעלה הדם ונוטה לצד קמא של הראה ואם נוטה לגבה טרפה. Demnach wäre ein יתרת בדדי דאוני das die Größe eines עלה הדם und נוטה לצר קמא של הראה also טרפה; hier ist nn» offenbar פשר für טרפה erklärt. b) S. 30, נמצא על גב הראה מקום גבוה כמו הר רהב למטה : סעיף י ועב ועגול למעלה אי; זה יתרת אלא גבשושית וכשרה ואפילו היא גדולה מעלה הדם ואפילו אין לה מראה ראה אלא מראה בשר. ׳ Hier wird also מראה בשר על גבשושית für בשר, während doch מראה בשר überhaupt zu מראות המטריפות gehört, uni wie viel mehr, wenn solche sich על גבשושית befindet, (vergl. das aus 'דיני ת׳לר hicher bezügliche.) c) S. 38, ראה דדמיא לאופתא פירש שהיא במשמושה קשה סעיף א כעץ או חלקה כעץ או לבנה כעץ טרפה .