Jeschurun · 1855-08-01 · Heft 11 (August 1855) · p. Seite 568

ינעם לנפשי חלזך ערום ויחף, עלי חיבוח שממה אשי היו דביריך במקום ארוגך אשר ענז ובמקום כחביך — ציון בלילה יופ אהבה וחן עוררי למאוד ובך נקשרו נפשוח חבריך הם השמחים לשלוחך והכאבים על שוממותיך ובוכים על שבריך מבור שבי שואפים נגדך ומשחחוים איש ממקומו עלי נוכח שעריו עדרי המונו אשר גלו ונתפזרו מהר לגבעה ולא שכחו נדריך המחזיקים בשוליך ומתאמצים לעלות ולאחוז בסנסני תמריך שנער ופתרוס ר,יערוך בגדלם - ואם הבלם ידמו לתומיך ואוריך אל מי ידמו משיחיך ואל סי י * נביאיך r ואל' מי לרייך ושריך ל׳ י ■ י׳־■ < Barfuß möcht' ich wandern auf den Trümmern ׳ י יי ' Wo einst Gottes Wort seine Stätten fand, Wo die GotteSlade einst gestanden, Wo Cherubim ihre Fittige gebreitct, —- Zion in deiner Schöne Glanz Wecke Sebnsucht, wecke Liebe, Deiner Kinder Seelen sind für ewig dir verknüpft. Sie noch freuen sich deines Friedens, Sie noch trauern um deine Trümmer, Sic noch weinen um deinen Fall — AuS Kerkerböblen trägt die Sebnsucht ihren Gruß noch dir entgegen, Zu deinen Pforten beugen sie sich betend aus der Ferne noch Sind die Heerden deines Volkes, die gewandert, Die, zerstreut auf Berg und Hügel, Deine Hürde nicht vergaßen; Halten fest an deine Säume, Möchten aus, möchten steigen, möchten klimmen Zu den Kronen deiner Palmen. Schinnar's Größe, Patthro'S Größe Sollten deiner Größe sie vergleichen, Sollten deren Wahngebitde. Gleich deinen Tburim, deinen Urim achten? ־ Wen könnten deinen Geweihten gleich, Wen deinen Propheten gleich, Deinen Leviten und Sängern Wen je' gleich sie finden! ׳ *