Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1919-01-01 · Heft 3 · p. Seite 362

362 Aus H. Graetzens Lehr- und Wahderjahren.. Immer wieder drängten inzwischen seine Eltern und sein Freund Benzion auf eine Entscheidung über seinen zukünftigen .Lebensberuf. »Benzion ermuntert mich«, schrieb er Friday, den 25. Siwan (= 26. Juni) in sein Tagebuch, »mit B. U. über mein Werden zu sprechen, bald Arzt zu werden? Aber Medizin will mir nicht in den Kopf. Und was B. U. betrifft, so weiß ich, daß ich, daß er mir, nicht helfen kann. Qu’est-ce qu’il pusse faire? Bien du tout! ä peine me re commander. Car il a peu de connaissance, hors de ses enormes livres פןסקים. .... Aber sprechen muß ich doch mit ihm wegen meiner Ab reise. —- Das kann nicht helfen. Quid dicat? Dicat quod velit! Sie sind nun mit der ganzen Sippschaft nach Hamburg verreist. . . . . Nicht einmal einen Brief haben sie von H. geschrieben. So fremd! Tout bien! ומה אומר? הן■ עוזב. בן אדם מכעוריו עד יום מותו מערסו לקברות יובל ומה זה לי ימי חיי - יעבורו׳ אלך שחוח ומעונה שלום בל יהיה. לי - הן חלק אנוש■ לי אשר לעמל יולד! ה, אלהים בשמים. -והאדם על הארץ - על חארץ לא?-ו.ם מהארץ יהדפוהו ואין מקום לו לשכב על.האדמה - //הכסף" ״הכסף״ ואת חיי האדם - וגם אם זה לא - הלא תקותו רמה - ישוב אל ׳העפר על הארץ ויהיה כלא היה ישכח!זכרונו מבני האדם - ואין שארית לו' — ידיו ורגליו וחושיו ינוחו מנוחת אבן -׳:ומה אדאוג? ה׳ גדר בערי. לא אוכל להרים ידי ורגלי להחיות.נפשי ואת נפש אבותי? אבותי - תשתוחח עלי נפשי - אבותי אשר. קוו כי אהיה להם למשען - כי אכלכל אותם בזקנתם - ה׳ אלהים למה בראת את האדם.למכאוב וליגון? לא:אתטרטר - אך לב ידואג ■ בקרבי - לא למעני כי אם לנפשות קשורות בי ונפשי קשורה בם - אביי־ ואחי׳ואחי ואחותי ועוד דודים ורעים שאר בשחי - כי יבקשו ממני עזר מאין לי? דוממי נפשי אל תתאונן/■ הן היו.ון.אחו לבב בני אדם אין איש אשר לא לו הדאגה/ המלך. בארמנותיו ידאג מבני עם הארץ כי יסחפוהו;מכסאו' ברשעותם אשר הרשיע להם - איש המדע ירא כי יקנא'בוא יש כגילו ויורה להעם את מומיו וימאסו את מכתביו־- ואין בצע לו-מספריו אשר עמל בם יומם ולילה להחיות טפיו . כי העוז והחיל לזב מת לב בני אדם ויהיו לנשים ׳ ויפחדו מפני עלה נדף/ בפיהם' גבורה'. ובזו־ ועם אין כל . אין איש אשר יתן נפשו אשם לרבר גדול להורות ידעת אמת - עיניהם אל בצעם... קרבו הימים לעזוב את בית בן עוזיאל ולא ידעתי מה תדר אחריתי בארץ מולדתי - יהי'מה - אץ אגרת ■לי טאבותי, המה אמרו לשלוח 'כסף הוצאות מסעותי/ . ועוד לא' שלחו - יגון על'יגוני - ומתי י(?) יבא מנחם - אולי בהרים קול ■ הנביא/נחמה נחמו עמי. - Ich habe ihm nun angezeigt, daß ich ihn bald verlassen würde. Wie er das wohl aufnimmt. Ich weiß nicht. Ich habe es hebräisch