Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1919-01-01 · Heft 3 · p. Seite 360

360 Aus H. Graetzens Lehr- und Wanderjahren Mit ihr halbgespannt — mit ihm nicht mehr so zutraulich und mitteilend wie sonst Überhaupt gefällt es mir nicht mehr. Nun aber wie wirdV mit W.? Von diesem hängt mein ^Entschluß ab. Kurz, ich bin sehr in angustiis! -־. Mit Fürst habe ich wieder angebunden und schrieb ihm, sowie an Philippsohn wegen Remission meiner letzten Arbeit« II, 156 ff). ' - ■ '■־ :.־ Erst am 1.Mai kam eine halbwegs entscheidende Antwort aus W. Der dortige Vertrauensmann gab ein Bild von den Wolisteiner Lebensverhältnissen und sagte auch ein Wort über die Preise der gebräuchlichen Artikel »sie treffen zum Teil mit den hiesigen Preisen überein. Also H. soll selbst bestimmen, wieviel sie hiernach brauchen würden. Und er? ד׳ -אלהים איכה בראת את האדם! גם אם יתהלך במו אש אם ברו־ןים יעבוד בפרך כחמור עוד ישאג אם ינסו להשיא אותו מכור הברזל! הוא פה ללעג ולחרפה, יושבי אלדענבורג בל יכירו אותו, בל ישמעו1לקולו באשר ידרוש להם מרי שבת נחאשררהגבה כה יומם־ולילה כלמדן פולני בלי לרעת את צאת ואת מבוא העם! יעוד ואת בכל סביביו היהודים עוברים על תורתו גם בניו •גם בני ביתו יחמנא]ו וילמדו ממנם והוא כחרש לא.ישמע, על משכבו ובסמל חדרו יאנה עליו, ויתאונך־/ אבל בבוא-עת;הגאולה כי יוכל לשנות את.מעמדו י ולשבת בעיר אשר כל יושביה. יכבדו אותו כמלאך •אלהים מה עונה ומה, ידבר? לא יכולת ילהתאפק! כאש ירדו בקרבי. - הוא יחשוב וידקדק בחוט השערה מה מחסורו פה. ואים יוכל להותרשם בוראללשטיץ - כי שער שניהם שניה - מועץ את אבותיו ואת צלעו אשתו ..... עוד לא י דבר i,ידבר אדות .דבר הגדול על התורה ועל הגדר אשר יגדור בעד מפרציה. אין.דבר1' . . Was habe ich nicht von ihm erwartet. Er würde vor Begierde brennen, seinen Kerker zu verlassen, den seine krasse Religionsansicht, sein bornieeter שולחן ערוך ianismus noch viel düsterer macht. Da kalkuliert er nun kleinlich, wieviel das Mehl, Fleisch, Huhn und Gänse dort und hier differieren — alles שמועות eines Kleingeistkrämers, das echte .prosaische Philistertum. Und dieser soll dem Judentum auf die Beine helfen. Dieser soll eine geist-und lebensvolle Gestaltung hervorrufen!« (II, 158 ff.) Man sieht aus diesen sehr intimen Äußerungen, wie die Lebensanschauungen des Jüngers sich immer weiter von denen des