Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1919-01-01 · Heft 3 · p. Seite 314

314 Die ethische Schrift Sepher Hajaschar u. ihre philos. Anschauung. und Heiligen, um Gott seinem Willen gemäß, anzubeten, ihn zu preisen und neue Weisheit gleich der der Propheten zu gewinnen. Dort gibt es nicht Speise und Trank, denn solange der Mensch diesen ergeben ist, kann er wegen der mit ihnen verbundenen sinnlichen Ausschreitungen das höchste Ziel der Frömmigkeit und Heiligkeit nicht erreichen. Daß aber der Körper nach der Wiederbelebung ohne Speise und Trank wird bestehen können, ist wie Alles in jener Zeit der Erlösung, wie die Erneuerung des Himmels ׳ und der Erde und die Wiederbelebung der Toten, als eine Wunderwirkung Gottes zu begreifen. Infolge der Unabhängigkeit von Speise und Trank und des Fortfailens der durch deren Übermaß oder Mangel eintretenden Krankheiten und den Organismus schwächenden Einflüsse, die sonst den Tod herbeiführen, wird der Mensch in der Welt der Erlösung vom Tode bewahrt bleiben1). ' bei den talmudischen Weisen je nach dem Zusammenhang bald die Zeit unmittelbar'nach dem Tode, bald die Zeit des Messias, bald, die Zeit der Wiederauferstehung der Toten zu verstehen sei. Tagmule ha-Nefesch, S. 28b: הנה לך כי הטלה הזאת ר׳ל לעתיד לבא אין עניינה אחד בכל מקום אצל רבותינו ע״ה׳ אמנם פעם תורה על מה שמגיע לאדם תיכף אתר המות כמו שהוכחתי למעלה ופעם תורה, לימות המשיח כמו שהראיתי עתה ופעם תורה על העה״ב כלומר עולם הנשמות. Das. S. 29a:,לכן צריך שיוקחו אלה המלות והשמות מורות בהכרה הוראות שונות כפי הענין המכוון מן המצטרף להם באותו מאמר או באותו הדרש שיפלו בו ולא יגדרם עגין אחד ולא תכללם הוראה אחת וזה הדבר הטעה' כמה,מן המפרשים ומן המחברים הרשים גם-ישנים׳ כי הם לקחו כל מלת לעתיד לבא הבאה בתלמוד/על עניןאחד וכן מלת עוה״ב גם כן על ענין אחד ובוה באו, פירושיהם בתכלית השבוש. . >)XII, 5.33a. r