Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1913-01-01 · Heft 6 · p. Seite 726

■1£-ך Der Pentaieuch-Kommentar des Joseph Bechor-Schor ישראל את ארצם. ולפי שסידור התורה והנדות הערים היו כפרק אחד, לקח פרשה זו הבא ללטוד זריזתו של משה שאע״פי שלא קלטו עד שנבדלו אותם שבארץ ישרי, כרכתי׳36) והיו שש הערים האלה למקלט בזמן שהם שש הם למקלט. אע״פ כן לא נתעצל במצות87). ולכך הוא אוט כאן88) זאת התורה אשר שם בי בפרק אחד נעשו שני דברים הללו. Kapitel 5. ,.1 שמע ישראל אנטנט כי־1). ולמדתם אותם לדורות הבאים ושמרתם לעשותם אותם. .3 לא את אבותיכם בלבד כרת׳ בי אם אותנו כי אף אותנו*). .4 פנים בפנים דבר אנכי ולא יהיה לך*). .5 אנכי עומד [ונר] להגיד שאר הדברות כי יראתם כדמפר׳ לקט׳4). ולא עליתם בהר לשמוע שאר המצות והמשפטים. .15—.12 שמור. בדברות הראשונו׳ שמדבר על מעשה בראשית שהוא דבר רחוק, אט׳6) זכור כאדם שמזכיר דבר רחוק, וכאן שדיבר •על יציאת מצרים שהיה להם דבר קרוב, אמי ׳צמור. ושניהם בדיבור אחד נאמרו*). ושבת אות ומזכרת למעשה בראשית ששבת בו הק׳, וליציאת מצרים דאדם ששוכת נרי בן חורין שאין מי שיכריחנו לעשות מלאכה ושניהם תיקנו חכמים7) ליזבר בקידוש ודים. ולפי שהוא אות לבני ישראל, לא רצה הה׳ שישבתו בו גוים ונתן בלבם להיות שובתין ביום ראשון ולא .(9בשבת, שאם ישבתו כמו כן8). וסדר הדברות פירשתי בוישמע יתרו 24 ואת תדבר. ואת לשון נקבה לשון תשות כח, בי קולך בא. .(10אלינו בחלשות ונוכל לסיבלו .25 היטיבו [כל] אשר דברו. כי אי אפשר לכולם שיהיו נקיים וטהווי׳ לדבר עמהם תדיר, .26 מי יתן והיה לבבם זה להם שיהיו יריאים מפני ומזומנים ■למצותי. .30 למען תחיון. לטובתכם אני דורש. י*) IV, 35, 15. ß. T. לבני ישראל ולנר ולתושב בתיכם תהיינה שש ז* .הערים ...) Makkot 10 a. 8י; Vers 44 B. T.;♦יואר ג) Entends im Sinne von comprends. *) B. T. אבותינו, vgl Raschi mid Ibn Esra *) Vers 6 ff. 4) Vers 20 ff. s) II, 20, 8 Mechilta zu II, 20, 8, vgl. Raschi. י) Pesachim 106 a. B) Erg. יהיו כמותן- •) s. Comm. II, 20. 10) Vgl. Comm. V. 33, 4; ähnlich erklärt Raschi.