Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1912-01-01 · Heft 3 · p. Seite 322

223 Die talmudische Literatur der letzten Jahre. •S. 89, Z. 16. Berachotb 21 b, Megilläh 23 b. S. 95, Z. 4. Vgl. Mischneh Torah יום טוב VI, 16. — Z. 6, Vgl. Raschi Pesaschim 118 a, Makkoth 23 a amd M. Vitry 512. — Z. 11. Vgljerusch. Peah 16b, 40, Sanhedr. X, 1, Mischneh Torah תשובה III, 6, מילה HI> 8. — Z. 12 lies בריתות, vgl. Mischna Nedarim 31b, Mischneh Torah מילה III, Ende. S. 96, Z, 21—23. M. Vitry 513 ausführlicher. S. 97, Z. 3—4. Vgl. Kidduschin 32 b unt. — Z. 16. Erubin 54 b unt.: אין תויה נקנית אלא בסמנין Vgl. Baibbath 104 a. S. 98, Z. 3. L.: שתיקה חכם הוא, da sonst der Nachsatz fehlt S. 99, z. 34. M. Vitry 514 liest אבל לא על פי רוב המעשה und führt S. 515 הכל לפי רוב המעשה als Variante an. Beide Lesarten sind dann vereinigt worden. S. 100, Z. 5. Schebuoth 39 a unt. S. 108, z. 7. ששבה. L.: ששרה, vgl. Hos. 12, 5. S. 112, Z. 32. Vgl. noch Midr. Agada, ed. Buber, Num. 24, 17, Bachja, Num. 1. c. aus מדרש. Vgl. Tanchuma in Jalkut ha״Machiri Ps. 60, § 23. — Z. 33. Moed katon 16 b, Targum 11, S. 23, 8. Seder Eliahu r. Kap. 3, S. 15. S. 113, Z. 19—21 scheint auf Tanchuma 3 § מצורע (B. § 8)1) zurückzugehen, mit Reminiszenz an Soiah 5 a. Wahrscheinlicher aber ist, daß die Deutung von Lev. 14, 56 einer andern Quelle entnommen ist, da sie auch Bachja, Kad ha־Kemach, Art. נאוה hat2). — Z. 23. Vgl. Lev. r. XVI, 1. S. 114, Z. 23—30. Beide Erklärungen ausführlich M. Vitry 523. S. 115, z. 8. Die שלש מצות sind ללמד ,ללמוד und לשמור ולעשות, die beide nur als eins gezählt werden können. S. 117, Anm. 1. Joma 35b steht nichts von הוטב עצים. Vgl. H. Chajes, Glossen zu Maimonides Kommentar3). S. 119, Z, 19-20. B. Bathra 22a. S. 120, Z. 3-5. Megiliah 21a. 1j Vgl. Eraehin 16 a, Lev. r. XVII, 3. ובמקום אחד דרשו־ שהצרעת עונש המתגאים שנא, ולשאת ולספחת ף ואין שאת אלא נבודד שנ# ועל בל דנבעות הנשאות וכן מצינו בנעמן וכד. Vgl. Tanchuma 4 § מצורע und Num. r. VII, 6. Hier und Lev. r. XVII, 3 hat wahrscheinlich die fragende Deutung von Lev. 14, 56 ihren Platz gehabt; aus Lev. r, kennt sie unser Autor, Bachja aus Tanchuma. 8) Wie Maimonides und Ibn Aknin auch Herzenspfiichten שער הפרישות, ed. Warschau, S. 140; vgl. auch Responsen Isaak b. Sehescheth, N. 153. Auch Mischneh Torah תלמוד תורד I, 9: גדולי חכמי ישראל היו מדן חוטבי עצים, wozu Kssef Mischneh: כמן הלל• Aboth di R,