Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1912-01-01 · Heft 2 · p. Seite 217

Aus der Bibelexegese Joseph Ibn Kaspis. 217 letztere Tatsache hebt er noch nachdrücklicher an einer andern Stelle derselben Schrift hervor* 1 * *): »Die Juden verschmähen und verlassen heute das Buch Moreh, dessen wesentlicher Inhalt in Beweisen für das Dasein unseres Oottes, seine Einheit und seine Ewigkeit besteht, während die Christen es ehren und hochhalten und es übersetzt haben. Noch mehr tun dies die Araber in Fäs und anderen Ländern; dort sind Lehrhäuser für das Studium des Moreh unter der Leitung jüdischer Gelehrten gegründet worden®). — An einer Stelle des jesajakommentars spricht er davon, wie sehr die Christen in der Kenntniß der Logik den Juden voraus sind8). Als Kuriosum sei hier noch erwähnt, daß Ibn Kaspi sich über das Eheleben Moses’ in folgender Weise äußert: Man darf nicht so über ihn urteilen, daß er vom Weibe getrennt lebte, denn er war doch kein Minorit, kein Predigermönch oder Augustiner oder Karmeliter4 * *). שהם מנשאים ספר המורה ואם יש בו דברים לאמונת הנוצרים. Der Nachsatz fehlt, etwa ילמדו אותם ממנו. l) KK. II, 70 (ib. § 15). היהודים מואסי□ או עוזבים היום את ספר המודה שבל עצמו להביא ף מופתים על מציאות אלהינו ביה ואחדותו וקדמותו והנוצרים יכבדוהו וינשאוהו והעתקוהו ובל שכן הישמעאלים בפאם ובשאר ארצות קבעו שם מדרשות ללמוד ספד המורה מפי סופרים יהודים• Über den Einfluß von Maimunis More auf die christlichen Scholastiker s. die einschlägigen Arbeiten Jakob Guttmanns; über die lateinische Übersetzung des More s. D. Kaufmann in L. Steins Archiv für Geschichte der Philosophie XI, 350 ff.; über den More bei den Muhammedanern ebendas. S. 341 f. 5) MK. II, 106: ובל שכן לנוצרים הבקיאים בחכמת ההגיון יותר ממנו בעונותינו, 4) MK. II, 257 (za Num. 12,3): אין לשפוט עליו ע״ה שפירש מאשה בי אינו צעיר ודורש או אגוסטי וכרמלי. (Fortsetzung folgt).