Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1911-01-01 · Heft 3 · p. Seite 371

Besprechungen. 371 Zu Ginzberg, Geonica II1) habe ich im einzelnen noch folgendes zu bemerken: S. 1, Anm. 1. Die Lesart des Aruch scheint richtiger zu sein als [שנימלי. Vgl. Davidson, Parody in Jewish Literature S. 21, Note 33; Zur Sache vgl. Raschi Synhedr. 64 b. S. 3, Z. 8 gehört das Fragezeichen wohl zu אישיו, da es bei להחמיץ nicht berechtigt ist. —* Das. Z. 12 verstehe ich nicht das Fragezeichen zu ושלחקין. — Das. Anm. 17. הניתנין liest R. Meschullam in Geonica II, S. 57, N. 3 und Tossafoth z. St. S. 4, Anm. 8. כהר liest auch Schittah mekubbezeth z. St. und bemerkt: ויש גורסין נחר. s. 16 lies עד לו für עד לא. S. 17, Anm. 19. עומע ist gewiß Verschreibung aus שמע, das sehr gut paßt: שמע מינה♦ S. 19, N. 1 zu S. 26, N. 1. Vgl. Halachoth Gedoloth, ed. Warschau, 28a, ed. Berlin, S. 50, Seder R. Amram 41. Responsen der Gaonim שערי תשובה, N. 117, הלכות פסוקות, N. 165 (החוקר I, S. 297). Ma’aße ha-Gaonim S. 21, N. 32. S. 20, N. 4. Vgl. Pardes 30 c, ed. Warschau N. 217, 81 a. Dort stimmt das Zitat mit Chemdah Genusah N. 16, 1. aber כדאמרו רבנן für דאמרינן in beiden gaonäischen Texten. S. 20, N. 6 zu S. 27, N. 6. Es scheint, daß die alten Kodifikatoren den in diesem Responsum zitierten Satz ואמור רבנן כל סירכא דהוי בעיינוניתא דודדא מרימה doch kennen. R. Gerschom: והאונה (2קטנה (שהיא כמו ורדא) בכל מקום שהיא דביקה אין לה בדיקה כלל ומרימה. Raschi Chuiiin 46 b unten:ועינוניתא דורדא כל היכא דסרכא מרי פ ה. Vgl. noch Rokeach N. 382 und Ittur, ed. Lemberg, II 18a3). ף Vgl. oben S. 177. 2) Vgl. Rokeach N. 383. 3) Vgl. noch Pardes N. 217, 81 a oben. Die Quelle dieses Satzes sind die הלכות קצובות, vgl. תורתן של ראשונים I, S. 36: ואם האוזן שקורין אותו עינונותא דורדא בכל מקום שהוא דבוק מרימה. 24*