Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 4 · p. Seite 439

Die Ketnbbah bei den Samaritanern. 439 ihres Vaters. Er allein verfügt über ihre Hand, und bei ihm muß um sie geworben werden. Sie ist also wieder in das Haus des Vaters zurückgekehrt und heiratet von da aus einen Israeliten, einen Nichtpriester. Die erhöhte Morgengabe, die sonst eine Priesterstochter erhält, 6100 Kerita, hat sie nun verloren. Dieses scheint der Mohär einer Jungfrau zu sein. Aber in dem Momente, wo sie eine Witwe geworden ist, steht sie auf demselben Fuße wie jede andere Witwe, die eine »Israelitin« ist. Merkwürdig ist hier die große Zahl von Zeugen. Es scheint, daß in älterer Zeit eine größere Anzahl von Zeugen die Ketubbah unterschrieben hat, während man in neuerer Zeit sich sogar mit einem einzigen Zeugen zufrieden gegeben hat. ln allen Punkten bestätigt diese Ketubbah die Resultate, die ich aus den andern Ketubboth gewonnen habe. Via. בשם יהוד! אלדד ישראל נשרי ונחסל 1 ברוך יהוד! אלהינו: ואלהי אבותינו: הזכאים ארשינו: בעלי זכותה: המלך המתרומם: מחלף לילה ויומם: ברוך שמו לעולם: על חדור זבנותה: יחידאי דקרם: ולעלם מרומם: וטחכם לכל פה: בכריזאן תשבחתה: הפרד ביהידאתו: היכול בממשלותו: דברא בריאתה: בתקן הכמתה: ארש מה ברא: קר׳ן מן השנה אורה: ואבדיל בין לעל וילרע: רקיע וסביבותה: מיה לאתר חד כנשה: וגלא היבשה: ותוציא הארץ דשא: עשב מזריע אילנותה: ושם בשמים כוכבים: מהלכים וממנצבים: ושני מאורות רברבים: קעמים לממשלותה: ושרצים ועופים מן מיה: ומן הארץ נפש היה: תלתה ניניה: ה־ה ובהמה ורמשותה: ועל עקב המראות: אקים ארם בדמות: ואמשילו במדעות: ושם עדן אנהותה: ואמר ברב טובו וחסדו: לא טוב היות האדם לבדו: אעשה לו עזר כנגדו: וצער הווה מצלעותו: