Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 4 · p. 417

Me ialmidisclie Liieratm־ der letzten Jahre. Von V. Äptowitzer. II. (Fortsetzung). Die Frage des Jer, bietet aber eine andere Schwierigkeit, die nämlich, daß sie eine Reihe von Fragen einleitet, in denen es sich um die Bes chaf f enheit des Weines handelt, während bei יין של שביעית: bloß ein äuß eres Moment in Betracht kommt. Wie kommt nun diese Frage in diesen Zusammenhang? Ich meine daher, daß man vielleicht für יי] של שביעית lesen muß יי] של ש דיות, d. h. ein solcher Wein, der dem Nasiräer als משרת verboten ist, d. i. יין של צמוקים: oder יין' של חרצדם♦'Die Frage .מהו לצאת ביין ישל שרי ו ת paßt vorzüglich zu den Fragen, ob Würz wein, gemischter und ge־« kochter Wein zulässig sind. Für den Ausdruck שיריות verweise ich auf Jer. Nasir v'i, 1 (55 a,‘21) וכל משרת לרבות כל המשריות♦ Vielleicht ist auch hier בשריות zu lesen. Eine Stütze für meine Vermutung finde ich in der Tatsache, daß die Hai. Gedoloth, ed. Warschau 28a ed. Berlin, S, 50, die Zulässigkeit von nicht eigentlichem Wein beim Kiddusch aus dem Verbote betreffend den Nasiräer begründen1). Da der Babli diese Begründung nicht kennt2), so gehen wahrscheinlieh die Hai. Ged. au? unsere Jeruschalmistelle zurück. S. 127, Abs. 3. Ittür, ed. Lemberg II, 53b. S, 127—128. Predigten des R. Josua Ibn Schoeib, צו Ende. ודיכא דלית ליה חברא ואית ליה עתבי עצר קיפזופא ממעלי שבתא או (י ממעלי יומא פזבא ומקדש דאה׳ רבא סוחט אדם אשכול של ענבים ואימר עליו מ בל אשר (Num. 6, 4) קידוש היום'הו א יל וגבי נזיר קרוי יין ד כ ת יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל♦ ibn Giat 1, s. 2: סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום הואיל ולענין נזיר קרוי יין דכתיב מכל אשר יעשה מגפן היין. Sechei Tob 11, s. 127 bringt, gewiß aus älterer, gaonäischer Quelle, den Beleg aus dem Verbote beireffend den Nasiräer direkt für ואם אין לבר ישראל :יין של צמוקים יין כדי רביעית לקדש עליו ויש לו צימוקין ישרם במים ויעשה בהם ערבי פ ם וזים. קידוש הואיל ולגבי מ״ר קרו" יין דכתיב מכל אשר יעשה וגו י. 2) Raba selbst, der Autor des Satzes, gibt gar keinen Grund .an, aus der Diskussion aber ergibt sich, daß die Analogie von סכים^ Monatsschrift, 54. Jahrgang. 27