Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 3 · p. Seite 299

Die Ketubbah bei den Samaritanern, 299 אברהב ויצחק ויעקב: ויוסף דלא קרא אל חוג : ודמללו מבין שני הכרוב : משה דנביותו מלואה: דלא שקר ולא זד: כי העד עליו הער5 כי לו לא הו בדד5 עלמה בן החלואה: מבגלל קעם צעום ומשבח: וההר בער באש עד לבבה: וקרע שבבים שבע: ויצא ושב על פניו מסואה: שם ראותי הא לוי: ואתו רבבות קדש וכתבי: ואבדיל שבט לוי: ושבו בין כתפותון שרואה: ירא יהוד, וישמע: בעמל זה הדמע: ובחקות מרותה התמימה: תהי תפלותינו ענואה: ישיב לזרעו נותרת: ולארץ הטובה ירת: וברית לא יברת: וישרת בהר המנוהה: בחקים ומשפטים רבו: ואשר אדני על הזבוג צויד,: בכתבו: | ויאמר אלהים פרו ורבו: | ומלאו את הארץ וכבשואה: | בעבור כן בשנת אחד ושמנים ומאתים ואלף לממלכת בני ישמעאל בחדש שואל: | היתד, מארשת כהנה טבה ויקירה וקראה בתורותה: וצלאה ופרד זבנו בצלותה: וכתובה בעבדתה: ונואירה ומדבק בנאירתה: ויהב הקשט והלכותה: ודרוש תלמוד זקיגיי צלותה: וקרוב מן מתקן מקרתה: וחשוב בחשבן־ קשטה ושבעה כוככותה: ופתורה בזה זבן בין עדתה: ושמש הכהנים הגדולים התלתה: והמכתב הקדוש והשם הגדול וחותה: ועשה טבה פינחש: | בן סהבה טבה בכהנתו: ויקירח ואקר ■ קדש שלשלותו: וקראה בקדוש תורותו: וצלאה ומתקנה צלותו: וחשובה בקשט השבנותו וכתובה כפי יכלותו: ופתורה בקדש אלפנותו: ואמור כל חכמתה בחכמתו ודעתו: ומכוננה בכל משלח ירו לעשותו: ויהב הקשט והלכתו: והלוך דרך יהוד, הא לוי מתו: וזקן צלותה ומן עין עיני עדתו: ועשה כל טבהתה הכהן יצחק: ן בן סהבה טבה הלוי: ויקירה וקראה בכתבי: וצלאה מתעני ושבי: והשובר, וכתובה לתורת משה הנביא: ונאירה וידועה כמה לאוי: ומכוננה וריטורד, ומהבי: ומשירה שנים כ ותו הא לוי: ומתקן מקרתה כמה מרן מצוי: וחשוב חשבן קשטה ושבעה כוכבי: וזקן צלותה ומה לן מכתבי: וים דעתה ובינתה ולא כבי: ואמור כל חכמתה בטב יתובי: ועשה גוני טבה בלא מחשבי: וסמוך קהלה וארכון קהלה: ועשה מבהתה הכהן הטב שלמה: | על זחרה יתר1) . . . כהנה טבה ויקירה וקראה בטב מקראותה וצלאה בכל זבנותה: וחשובה בקשיטותה וכתובה ג) Hier ist etwas ausradiert, wahrscheinlich sollte es lauten: