Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 6 · p. Seite 719

Merwäti Ibn Ganäb und in den Schriften Abraham Ibn ‘Esra’s. 719 3) XXV. 88)1). הטעם כי > ויאהב יצחק את עשו כי ציד?פיו היא מצליח בציד וכאלו אמו ליא יסוד הציד מפיו׳ כלומר לא יסור מאכל אותו בעבור רבו אצלו וזהו כמו שאומרים הערבים2 *) [פלאן מטעם אלציד] פלוני מאכיל הציד לרבו אצלו ומרחיבים בזה עד שאומרים [פלאן מטעם אלנשר לכתרא מא יציד] פלוני מאכיל הגשר לרב מה שהוא ציד,. כלומר כאלו הוא מאכיל הגשר, והראוי שבפרושים אם כן באטרו כי ציד בפיו מפני שהוא מאכיל הציד. Auch Ibn Ganäh faßt die Stelle metaphorisch auf, vgl. Rikmäh, p. 192, 8. Z. v. u.s). (IE. z. St.: כי ציד בפיו: היה מביא ציד בפיו; Neuere emendieren בפיו in לפיו, vgl. Kittel, BH.־ z. St,). 4) XLVII. 19)4). .קב י ן > ונהיה אנחנו ואדמתנו ־עב.דים לפרעה [כאשר נאמר למעלה קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונאמר גם כן אחריו ו פסוק כ״ג> הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם והטעם א״כ ונהיה אנחנו ואדמתינו קני ן לפרעה כי הארץ לא תהיה לעבדות כי אם לקני ן]. D. Kimchi, a. a. 0., s. v. ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה :עבד פירוש: כי האדמה כעבד לבעליה. ) R., p. 182, 8; M., p. 292 u. AMiG., pp. 23, Amu. 6 u. 25, Anm. 3 a) Ausg. ד,ערב• 8) AM1*G4, p. 23, Anm. 6. 4) R., p. 180, 15; M,, p« 289 u. AMiO., p, 25, Anm. 3. (Fortsetzung folgt).