Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 6 · p. Seite 672

672 Der Sifra sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen, ואומר לו אתה מופנה מבקש אשה והיא מופנה מבקשת איש עמוד ובעלה ותהי נא לך לאשה נשבע בעז ליצרו ואומר חי י״י שלא אקרב בה ואל האשה אמר שכבי ער הנקר ובן הוא אומר אין בל בלתי אל המן עינינו והמקום מפייס לבל כאי העולם והמן כזרע גד הואג). (י״א ח׳) 0שטו העם ולקטו יכול משהיו מצטערים בשעת לקיטתו היו מתרעמין ת״ל ושטו העם ולקטו לפתח ביתו היה יוצא ומתפרנס צרכי וצורך ביתו ואה״ב וחם השמש ונמס. Zu S. 171 nach .שטתולוקטין 0וטחנו ברחים והלא לא ירד לרחים מעולם אלא מלמד שהיה משתנה לבל הנטחנים ברחים או דכו במדוכה והלא לא ירד למרובה לטעולם אלא מלמד שהיה משתנה להן לכל הנידוכין במדוכה יבול שאין לי שהיה משתנה להן אלא לכל אלו ומניין אתה אומר כל ארבעים שנה שהיו ישר׳ במדבר לא הוצרכה אשה למיני בשמים אלא היו טתעשנות מן המן ת״ל או דכו במדוכה ונאמר זה ארבעים שנה הי׳ אלהיך עמך לא חסרת דבר (דברים ב׳ זי) לא היו הסדין אלא דבר כלומר כל ט ה שאתה שואל היה ניתן לך אלו דברת בפיך. ובשלו בפרור והלא לא ירד לקדרה לעולם אלא מלמד שהיה משתנה להן לבל המתבשלין בקדרה. ועשו אותו עוגות והלא לא ירד להם לתנור מעולם אלא מלמד שהיה משתנה להן לכל הנאפים בתנור יכול שאין לי שלא היה משתנה להן אלא לכל אלו ומניין לכל הנלקטין בשדה ת״ל לקטו ולקטו* 2) משל באדם שהוא אומר להכירו רוצה אני לאכול תאנים רוצה אני לאכול ענבים כך היה המן משתנה להן לכל הנלקטים בשדה. והיה טעמו בטעם לשד השמן הדבר הזה אמוד נוטריקון הדבר הזה משמש לשלשה דברים לייש ושמן ודבש כל.יש שהוא ערוך בשטן ומקוטף בדבש זו היתה בריתו שלמן וכך היו בשרים אוכלים אותו. לשד השמן מה הדד הזה שהוא עיקר לתינוק והכל טפילה לו כך היה המן עיקר ליש׳ והכל טפילה לו ד׳א לשד השמן מה הדד שהוא טין אחד ובו מינים הרבה לבך אומרין לאשה אל תאכלי שום אל תאכלי בצל בשביל התינוק ד״א לשד השמן מה הדד התינוק יונק מטנו כל היום ואינו ניזוק כך היו ישר׳ אובלין המן ואינן נזוקין ד״א לשד השמן מה הדד התינוק טצטער בשעת שהוא פורש מטנו בך נצטערו ישר׳ בשעה שפירשו מן המן. וישבת המן ממחרת וגו׳ (יהושע ה' י״ב) אלו היה לישר׳ מאותה הקניטה שקנטו באותו היום שטת משה שהיו אוכלי ן ממנה ארבעים שנה לא אבלו מתבואות איץ ף Sifre, Tosifta Soia IX, 2 ff., J. Rieht. Nr. 58, Sam. Nr. 102. 2) In Sifre ist לקטו nicht zu streichen.