Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 5 · p. Seite 588

588 Hebräische Verse von Maimuni. handhabte, zeigt sein Vorwort zum Mischna-Kommerrtar, das er für gut fand, dem in arabischer Sprache verfaßten großen Werke vorauszusenden1). Auch dieses Stück, mit dem er sein erstes Hauptwerk schmückte, schließt mit einer biblischen Pointe (Jes. 23, 18), gleich den Epigrammen, die er zu den andern zwei Werken verfaßte. Nachtrag. Die vorstehende Abhandlung war bereits gesetzt, als ich in E. Deinards Catalog der M. Sulzberger’schen Bibliothek (אלי מאיר, New- York 1896), S. 31 f. die Angaben über einen Codex des More-Nebuchim fand, an dessen Schlüsse Maimuni-Verse zusammengestellt sind. Zunächst lesen wir von den obigen Gedichtchen N. 2 mit der Überschrift: חרוז זה חוברו הגאון רבעו משה זצ״ל על חיבור התלמוד. Demnach bezieht sich dieses Stück tatsächlich auf den Mischne-Thora. Dann folgt N. 1, mit der Überschrift: עור זה החרוז חיבר ■על מפר מודה הנבוכים לכתוב אותו בהתחלתו. Und im Anschlüsse daran N. 4, mit der Überschrift: .וגם זח לכתוב אותו באחריתו• Hierauf folgt die für unseren Gegenstand wichtige Bemerkung: ,לא ידענו ולא מצאנו לו לגאון רבינו היד מורה צדק שחיבר בשום מקום בלל חרוז ומשקל אלא אלו בלבד. Diese Bemerkung kann natürlich nicht als Argument gegen die Echtheit von N. 3 und 5 verwertet werden. W. B. *) Der Anfang lautet: קבצו חכמים ועמדו על עמדכם. כי זבד טוב אזבדכם. לבו בנים שמעו לי יראת ה׳ אלמדכם. Der Schluß: והנני אסרתיהו על כל אשר מלין מעתיק, ליושבים לפני ל אכל לשבעה ולמכסה עתיק.