Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 3 · p. Seite 339

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 339 השקול1) להלןריב לי2) *במועדו יהא לו מועד מכאן בן ארבעים יום למזבח3) ואמרת להם זה האשה יכול אף מנחות ועופות אמרת כבשים ולא עופות ולא4) מנחות שומע אני כבשים ולא בקר ועדיין אני אומר אם הביא טבל בהמה דקה עולה לו ת״ל כבשים5) ממעט אני את הרחל6) ולא אמעט את הגדי ת־ל כבשים7). בני שנה8) בן שנח לעצמו ולא בן שנה למנין עולם. שנים ליום שיהא הקדש לשם היום9) בן זוטא10) אומר של שחר לידעיה של בין הערבים למלכיה ועדיין אני אוטו אם הביא מכל ד״א תשמרו בן בג בן בג אומד נאמר כאן תשמרו ונאמר להלן .Mg. ad (י •והיד. לכם למשטרת מה להלן יהו מבוקרין ד׳ ימים ובו, מיכן אמרו אין פוחתין וכוי (Erachin 11 a). 2) Mg. ad, כל מקום שנ' לי הרי הוא קיים לעולם. 3) Mg. במועדו שיהא דוחה את השבת ודוחה את הטומאה. Die LA« vom Jalkut scheint richtig zu sein, nur nicht מכאן עד ב] ארבעים יום♦ Vielleicht ist [מכא der Anfang eines abgekürzten Zitats von gleichem Inhalt wie Edujot vi, 1: ועל היין בן ארבעים יום וכי׳ ועל תמיד של שהד שקרב בארבע שעות♦ 4) Mg. כבשים ולא u. w. עולה לו st. עולה. 6) Mg. כבש. 6) Mg. ad. ולא אמעט את העז ת״ל כבש ממעט אני את העז. 7) Mg. כבש אדיין אני אומר אם הביא מכל בהמה גסה עולה לו ת״ל זה♦ So ist es richtig u. w. u. ist der Passus von בהמה כסה zu streichen. 8) Mg. ad. בן שנתו, vgl. oben zu 5, 12. 9) Mg.הקדישן st.הקדש et ad. שנים ליום שתהא שחיטתו כנגד היום ואי) יום אלא שמש שני ובתחפנחם חשך היום (יחזקאל ל׳ יץץ> מיכן אמרו תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שנייה ושל בין הערבים היה נשחט על קרן מזרחית צפונית על טבעת שנייה עולה שתהא שחיטתו לשם עולה תמיד אף בשבת תמיד אף בטומאה תמיד שלא יקדום להן קרבן אחר ולא יתאחר אחריהן קרבן אחר חוק מקרבן פסח. Obgleich dies alles wahrscheinlich nicht aus S.s. ist, haben wir es doch angeführt wegen des eigentümlichen Verfahrens von Mg. Vgl. Sifre 142, Pesikta r. 84 a, Pes. d. RK. 61 b, Jer. Berach. 7 b Babli Joma 62 b, Tamid 30 b u. 31 b. 10) Von hier bis בבנות שוח למזבח fehlt in Mg. Zu בן זומא, vgl. Tosifta Sukka IV, 24 und 25, Sukka 56 b, Maim. תמידין ומוספין IV. 9י Gegen den Ausspruch R. Jochanans Jer. Joma 39 b לא קבעו פייס לתמיד של בין הערבים אלא אמרו מי שזכה בשחרית יזכה בין הערבים (vgl. Babli 24 a) aus dem hervorgeht, daß der Wechsel im Dienste mit תמיד של שחר begann, spricht, wie ich vom Herrn Seminarrabb. Dr. Lewy hörte, Tamid I, 1 לא היו ישנין בבגדי קדש אלא היו פושטין ומניחין וכוי, woraus hervorgeht, daß die einzelnen בתי אב mit תמיד של בין הערבים den Dienst antraten. 22*