Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 3 · p. Seite 335

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 335 י־י לאמר (שמות ו׳ י״ג> מה ודל לאמו אמר לו הודיעני אם אתה גואלן כיוצא בדבר אתה אומר ויצעק משה אל י׳י לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקל׳ (שם י״ז ד׳) מה ודל לאמר אלא אמר הודיעני אם אני נופל בידם ואם אין אני נופל כיוצא בדבר אתה אומר ויצעק משה אל י״י לאטד אל נא רפה נא לה נבמדבר י״ב י״ג) מה ת״ל לאמר אמר לו הודיעני אם מרפא אתה את מרים ואם אין אתה מרפא ביוצא בדבר אתה אומר ואתחנן אל ייי בעת ההיא לאטר (דברים ג׳ כ״ג> מה ת׳יל לאטר אמר לו הודיעני אם נכנם אני לארץ ואם איני נכנס כאן מה הוא אומר וידבר י״י אל משה משה אל י״י] לאמה מה ת״ל לאמר אמר לו הודיעני אם ממנה אתה אחר] .(1תחתי ואם אין אתה ממנה אלהי הרוהות האל שהוא יודע דעת *של כל רוח2) של כל אחד יאחד איזו *בגבוהה איזו בנמוכה איזו הימנית ואיזו קפדנית8) איש *בעל נח ובעל גבורה תנו נפשכם4) *על העדה5) כמו שנ׳ (שמואל אי י׳ י״א) מה זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים. (כ״ז י"» אשר יצא לפניהם שלא יהא עושה כדרך שאחרים6) עושין שהן מוציאין את לגיונם7) דושבין להן בתוך בתיהם אלא אשר יצא ג) Ganz so Sifre Deut. 26, vgl. Sifre hier 105 u. 138. 2) Mg. ורוח. 3) Mg. רוח גבוה ואיזו רוח נמוכה הומאנית ואיזו רוח קפדנית וכן הוא אומר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם (תהלים ל״ג ט״ס ואו׳ ותכן לבות ד׳. Zu הומיינית Vgl. Jahrbuch der jüdisch-liter. Gesellsch., Frankf. a. M. 1903, S. 279. Die Ableitung von 0[JL010g scheint zweifelhaft. ף Mg. שיהא בעל כח ובעל חכמה ובעל גבורה חתיכה ופסיפס. Zu letzterem Ausdruck, der in Mg. auch zu 11, 16 vorkommt (vgl. w. u. die Nachträge), vgl. מדרש תנאים, S. 7, Anm. 50, wo der Herausgeber auf אדר״ג פכ״ח hinweist. אבן פסיפס כיצד זד, תלמוד ששונה מדרש והלכות ואגדות ותוספתות וכוי. Aber die Erklärung die das. zu חתיכה gegeben wird, muß zurückgewiesen werden, weil sie nicht für alle Stellen passt, abgesehen davon, daß sie auch für Deut. 1, 13 keinen erträglichen Sinn gibt. Es ist nicht unmöglich, daß חתיכה bloß die Übersetzung ist für das griechische ^7j(pog, wie dies bei Entlehnungen üblich ist, vgl. Zeitschr.1870 המגיד, s. 189. Daß es חתיכה ופסיפס heißt, nicht חתיכה פסיפס, liegt vielleicht daran, daß man später den Ausdruck nicht mehr verstand. 6) Mg.יש על העדה שלא יהא תומהן«. 6) Mg. .שמלכי אומות העולם י) Mg. בני דוויה למלחמה. Viel!, das niedrige Volk. Im Arabischen heißt die Tempelherren. Wie aber das Wort zu dieser Bedeutung kommt, weiß ich nicht. Heißt es vielleicht überhaupt Krieger?