Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 2 · p. Seite 194

194 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. כופר שלא יטמא במגע כל עיקר ומה אם הזב שיצא מתחתיו משבב לטמא אדם לטמא נגדים לא יצא ממנו מגע בלים1 * *) לטמא אובלין ומשקין המת שלא יצא מתחתיו משכב לטמא אדם *וכלים ולא ממנו מגע לטמא כלים לטמא אוכלין ומשקין טומאת מת ונוי לא כ׳ש*) *אמר ר׳ שטעון לא היה לנו להזדקק לכך*) אלא הואיל ואיש הנוגע במת טמא המאהיל טמא והמסיט טמא והכלים הנוגעין במת טמאים ומאהילין טמאין ומסיטין טטאין4) מוטב להקיש מגע לאהל שכן הוא שוה בלים*) כאדם ולא להקישו במשא שאינו שוה כלים5) כאדם *רא״א הגולל מטמא משום משא ר״י אומר אינו מטמא6) אמר ר׳ שטעון אחי עזריה למה אתם דנין ואני שמעתי שעושה7) טומאה איל די שטעון אחי איני יכול להכחישך מפני ששמעת סתם ואני שמעתי בפירוש8) ובו׳ מטן9) שחרש בל המענה באחת הרי זה עושה חרש חצי מענה auffassen, so ist dies Wort zu streichen oder noch hinzuzufügen das Wort אינו. Der Sinn soll jedenfalls sein, du willst nicht zugeben אינל מטמא במשא. *) Füge hinzu אלא. *) RS. ולטמא בגדים אינו דין שלא יצא טמנו מגע בלים לטמא אובלין ומשקין. Auch hier ist אלא vor לטמא אובלין einzuschalten. 8) RS. דש אומר לא היינו צריבין לזקק לבך. 4) Lies טהורין wie bereits SR. emendirt. 6) RS. לבלים• Die Antwort R. Simeons ist klar aus der Tosifta. «) Streicht REW. ז) RS. שהוא. 8) rs. ad. בזמן שיש תחתיו עפר קברות מטמא במשא ואם לאו אינו מטמא במשא א״ר יהודה בן היינו מתקלים בהר הזה אין מסיטין עפר קברות ואין מסיטין עפר במקל ר׳ אליעזר אומר מעשה בבית דגן שביהודה שמת שם מת בערב פסח והלבו הנשים וקשרו החבל בגולל ומשבו אותו האנשים ונכנסו הנשים וקברו את המת והלכו האנשים ועשו את פסחיהם בטהרה. Die Worte ואין מסיטין עפר vor במקל streicht REW., wir möchten eher annehroen, daß vielleicht ein Wort wie בית הפרם nach עפר ausgefallen ist. An st. ר׳ אליעזר muß es ריאלעזר heißen, meint RS., weil sonst R.Elieser sich widersprechen würde. 9) Hier fehlt offenbar etwas. SR. meint, daß es vielleicht geheißen hat: אדש שמעתי שהחודש את הקבר [בית הפרם.1] עושה בית הפרם א׳־ל די שמעון אחי איני יבול להכחישך מפני ששמעתי סתם ואני שמעתי בם׳ בזמן ובו׳. Im Hinblick auf Oholot XVII, 2 ist es aber auch möglich, daß es geheißen hat רא״א בית הפרם עושה בית הפרם דיי אומר אינו עושה אדיש אחי עזריה למה אנו דנין ואני שמעתי שעושה א״ל די שמעון אחי ובו׳. Daraus würde sich erklären, wie der oben Anm. 6 gestrichene Passus entstanden ist.