Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 6 · p. Seite 716

716 Der Pardes als Quelle!für die Literaturgeschichte et.c מעשר קדושות שהיה נוהג רב והניאו הרב היוחסין פוי ומצאתי ־בס" הפרדס לרש״י■ כ״ו ענין זה באורך . . ♦. Diese Stelle stammt gewiß aus ainem älteren Agadawerke, wie schon Asulai bemerkt, daß es eine gaonäische Tradition sein muß, Sie ist wohl aus den Werken der Qeonim1) in den Pardes aufgenommen worden. Nun findet sich diese Stelle wörtlich in der Wiener Handschrift Nr. 272, auch im Sefer ha-Orah, ed. Buber S. 1 f. Inhalt des Kodex Wien: Issur we- Hetter Co d e x Wien [ § 9b פעם'אחת שכח רבינו ולא אכל אפיקומן . . . 26 16 ורבעו יעקב הזקן אמר. שכת שלפני הפסח נהגו לקרותו שבת הגדול. 27 29 ספירת העומר. 28 72 b דין פשרה. בי״ד שעשו פשרה שלא יאבד ממין המוטל לשלם ... 29 72 c 73 ה שותפי ן שלקחו אס אמר אחד מהן טעונו בחשבון. סדר כהן לקרוא ., . וקשה לוי לומר כדברי ד יעקב רבו 30 31 שלא יקרא כלל ושמע. בשם רבו.ר׳ יצהק .שמודה לדבריו. 73 c שאלה טא.רבע..אמות.קרקע.בחצ,י רו. מצא רבעו שאלה׳ בתשובת הגאונים מה שכותב ין בשטרות ובמתנות וננתי ,32 73 c (ונתתי, ע׳, אי״דס לו ד אמות קרקע בחצירי ומי שאין לו קרקע איך כותב . .... דין שלש. סעודות בשבת. 33 1) In einem gaonäischen Responsum, in der Sammlung am Ende des הדות דמשרן^ vgl. Straschun in ba-Karmel (Monatsschrift) III, 537. Diese Responsensammlung ist dann separat gedruckt worden in Leipzig 1858 unter dem Namen שערי תשובה, dann zum Teil in Livorno 1869 mit Glossen von J. M. Chasan, aber nur bis Nr. 187. Unser Responsum befindet sich in Nr. 178. Chasan bringt dazu die Stelle aus, Asulais .;.פתח עיניים und. bemerkt, daß die Stelle nur im haudschriftlichen Pardes vorkommt, und daß er gehört hat, diese Hand־־ Schrift des Pardes befinde sich in נ״א (Alexandrien נא אמלן). Diese Angabe muß erst geprüft werden, da die von Asulai erwähnte Hs. sich jetzt in Wien befindet.