Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 6 · p. Seite 715

Der Pardes als Quelle für die Literaturgeschichte etc. 715 ed. War. Nr. ed. Konst, fol. Raschi Codex Paris P. folio 238 33 a שאלו את הדר שלמה בר שמשון על בשר בחלב. 198b—199 a 238 33 a Raschi ההיא קדירה,שבשלו בה בשר. 199 a 239-241 33b—33d Raschi חלב הנמצא קשור בתוך הקיבה... מצאתי בה״ג שאלו לפני ר׳ על מליאות. 199 a -201 a 242 33 d | Raschi הנני הצעיר שעל החתום . .. ע״כ מצאתי ... נגמר פרדס -רש״י ז״ל. 201a 2. Codex Wien, handschriftlicher Supplementkatalog N. 204. Die ersten paar Blätter der Hs. fehlen, mithin fehlt auch der Titel. Nur im Katalog wird angegeben, daß der Codex unter anderem auch ספר הפרדס לרש״י דל enthält, und zwar fol. 1—162 gr. 4°. Die Handschrift beginnt in der Mitte vom § 25 und fol. 162 b schließt mit § 326. Dieses Werk hat aber mit unserem Pardes nichts zu tun, vielmehr ist es ein Issur we-Hetter bis Nr. 272, wie später ausführlich nachgewiesen werden wird, und in der Handschrift selbst fol. 96, a die Überschrift: «יסור והיתר טרבינו שלמה דל vermuten lässt; von Nr. 272—326 stimmt die־ Hs. mit S. ha־Orah überein. Der Codex war im Besitze Asulais, von dessen Hand einige Gedichte am Rande herrühren. Asulai erwähnt den Codex in Schern ha-Gedolim II. s. v. פרדס mit den W'orten: ׳ויש בידי ספר על קלף ב״י ובו שכיו סימנים מדינים והלכות מרש״י ואומרים שהוא ספר הפרדס. In seinen פתח עינים benannten Novellen zum En-Jakob, Menachot 110 a, bemerkt Asulai: וזו אחת