Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 6 · p. [Seite]

Der Sifre Sutta nach dem Jalfeut und anderen Quellen. Von S. Horovitz. (Fortsetzung). וכל אשר יגע בחלל חרב פיט לאשה שהמת' בתוך מעיה ומנין חכמה ששלחה ידה בתוך מעיה שהי» טמאה ת״ל הנוגע יכול כל הימים שהחכמה טמאה אף האשה טמאה אמרת הוא יתחטא פרט לזה1). הנוגע במת פרט לנוגע בשיניו בשערו ובדפרניו בזמן שפרשו יכול שאני מרבה בשעה שהם מחוברין ת״ל יטמא2 3), הנוגע במת®) יכול כל שהוא אמרת שוב במת4) יכיל לא יטמא בכל שהוא אבל יטמא בכעדשה שכן מצינו כעדשה מן השרץ טמא חשוב5) במת הא מה הדבר אחר שריבה הכתוב מיעט אמרו כזית מן המת טמא שין הוא תחילת יצירתו6). אין לי אלא הנוגע *) Dieser Abschn. ist vielleicht hier nur eine Wiederholung von w. u. V. 16, wo ihn auch Mg. hat, aber auch als Wiederholung würde er besser zu V. 13 passen. Der Sinn ist jedenfalls לסי של וכל וכוי. Zur Erklärung vgl. w. u. V. 16. 2) Mg. וטמא, vgl. Oholot III, 3, wo RS. auf unsere Stelle hin״ weist, Nidda 55 a. 3) Das Folgende bis ומניין לרבות דם תביסד, משני מתים ת״ל נפשות hat auch RS. Oholot II, 1. 4) Mg. מת ebenso w. u. 6) Mg. RS. אמרת שלב. Wie es scheint, wird במת in V. 11, 13, 16 gedeutet, nicht aber in V. 18, vielleicht weil במת dort wegen der Vorschrift von ,הואר wiederholt wird. Vielleicht ist die Deutung so zu verstehen, daß במת V. 11 an sich מת שלם bedeuten würde, so daß erst aus במת V. 13 כל שהוא gefolgert werden könnte; demnach würde auch במת K. 18 zur Geltung kommen. Dem entsprechend kann man sich auch das Verhältnis w. u. in bezug auf עצם denken. 6) Mg. hat nur bis hierher. Vgl. Maim. טומאת מת II. Tosifta