Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 5 · p. [Seite]

Der Sifre Sntta nach dem lalkat and anderen Von S. Horovitz. י (Fortsetzung). <י״ח ל״ב) בהרימכם ונו׳ מניד שהנהנים ווזלוים חייבין על חלול הקדשים.ואיזו הם אלו נהנים ולוים המסייעין בגרנות ומניין אתה אומר שבל כהן או לוי שאמר לישר תן לי סאה אחת ואני מחלל על נתך שהוא חייב מיתה ת״ל לא תחללו ולא תמותו אין לי אלא נהנים ולוים המסייעץ בגרנות מניין אף ישר׳ שאמר לכהן הילך סאה אחת וחלל על גרני ת״ל קרשי בני ישר׳ אף ישר׳ חייבין על חלול קדשים1). (י״ט ב׳) דבר אל בני ישר׳ משל צבור היתד. סרה באה אינה באה לא משל יחידים ולא משל גרים ולא משל נשים ולא משל עבדים ומנין לרבות את בולם2 *) שישקלו או שישתתפו אמרת וידבר ה׳ אל משה לרבות את היחידים דבר אל בני ישר׳ לרבות את הגרים *ואמרת אליהם ריבה8) נשים ועבדים ובצד השני אתה אומר בני ישר׳ להזהיר גדולים על ידי הקטנים להנהיגם במצות4 * * *). 0ויקחו אליך יביאו אליך ותהא גזבר עליה יבול שאין לי שהיה טשה *) Vgl. Tosifta Demai V, 17, Jer. Demai 25b, Bechorot 26 b. 2) Mg. יחידים וגרים ונשים ועבדים. 3) Mg. ליאמר לרבות♦ 4) Vgl. zu 15. 2f 28. 1, Sifre hier u. oben 72, Schekalim IV, 2r Targ. Jon. Vielleicht bedeutet auch die Baraita Aboda sara 23 a דתגי שילא מאי מעמא דרבי אליעזר דבר אל בני ישר׳ ויקהל אליך בני ישר בני ישר׳ יקחו ואין העבלס יקחל nach dem Endergebnis das. nichts anderes als was S.s. hier, in welchem Fälle man annehmen müßte, daß die Worte מ״ם דר״א nicht zur Baraita gehören. Auffällig ist Tosifta Para II, 4 אם מתרומת הלשכד היתד באד ובלי, woraus hervorgeht, daß es nicht immer der Fall war, vgl. RS. zu Para II, 3.