Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 4 · p. [Seite]

)(eiachem ben Simon ans posquleres unD sein Kommentar zu Jeremia und Ezechiel Von M. Barol. (Fortsetzung.) Was die Redekürzung, die er gewöhnlich דרך קצרה nennt, betrifft, so begründet er sie folgendermassen: »Es sei Brauch der Schrift, sich an vielen Stellen der Eleganz des Ausdruckes wegen (על לשון צחות) kurz zu fassen, indem sie sich auf den Kundigen verläßt, der ihre Worte richtig verstehen werde.«1) Zur Illustrierung dessen, wie er dieses Prinzip verwertet, mögen folgende Beispiele dienen : Jer. 49, 21 b erklärt er für elliptisch (חסר) und meint, st. צעקה sei כצעקה zu lesen, wodurch der Satz folgenden originellen Sinn erhält: »wie das Wehklagen, das am Schilfmeere gehört worden ist zur Zeit, da er (Oott) darin die Egypter versenkt hatte, so vernimmt man ihre Stimme.«2). Das. 12, 2 ist nach ילכו das Wort יונקותיהם zu ergänzen3). ג) Jer. 37, 17 הטעם היש דבר עמך סאת י״י עלי והוא ענהו t וישלח ד אמר יש ונראה שירמיהו לא רצה לגלות הדבר היטיב עד שישאלו אותו פעם אחרת ומה הדבר טוב אדרע. וזה מורה מלת ויאמר שנישנית פעמים ואזי גלה לו הדבר ואמר הדבר שיש עמי מאת הש״י עליך הוא בי ביד מלך בבל חנתן. ומכהג הכתוב בהרבה מקומות המדבר (שמדבר .1) בקצרה על לשון צחות שיבטח על המבין שיבין דבריו באמת. Ähnlich drückt er sich das. 3, 8; 44, 21 aus. Vgl. Nöldeke, Mand. Gramm. § 317. 2) צעקה* חסד כף והטעם במו שנשמעה צעקה בים סוף בעת שטבע המצריים בן כשמע קרלה. Vgl. A. B. Ehrlich, Mikra ki-Peschuto III, p. 278 z. St,, der dieselbe Erklärung gibt, ohne die Priorität Men/s zu ahnen. 3) ילכו * המרה אצלה מלה אחת והטע׳ ילכו יוכקותיהם. Vgl. Hosea 14,7.