Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 2 · p. Seite 165

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. . 165, שהיה מחבב. את התורה?) הא. כשם שהיה מחבב את התורה .כך בניו חיבבו .אותה מאחריו שכן המקום אומר לירמיה’י הלוך אל בית הרכבים והשקית אותם יין ויאמרו לא נשתה יין(ירמיה ל״ה ב׳) וכן. את מוצא כשעה שעלו מיריחו הרי הן מניהין כל .א״י בית. פירות מאכל ומשקה והלכו להן לערד למדבר אצל. יעבץ הא כשם שהיה מחבב את .התורה, כן. בניו חיבבו אותה מאחריו. וכשם ש,עשה מאהבה כך. המקום נתן לו:מאהבה.שכן המקום אומר לירמיה לא יכרת איש ליונדב בן. רכב עומד לפני כל הימים נשם פם׳ י״ט> שלא, יפסקו ממנו יושבי' סנהדרין לעולם. הא אם מי שהיה מנויי . הארצות וממשפחות, האדמה על שעשה מאהבה נתן לו המקום מאהבה. על אחת כמה וכמה אלו. היה,מישראל* 2). וכן את מוצא ברחב הזונה, שהממונה את. מרגלי יהושע שב׳ וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלום הרש לאמר (יהושע ב׳ א׳! ישאוטרין כלי נגרות היו בידן, ויש אומרין כלי קדרות, היה בידן. ר שמעון אומר אמר להן עשו עצמכם כחרשין ואתם עומדין על רזיהן3) וילכו ויבאו בית אשה .זונה ר׳ יהודה .אומר ארבעה שמות שלגנאי היה.לה. נקרא שמה רחב. הזונה. כשמה ד״א רחב הזונה שהיתר! מזנה עם .בני המדינה מבפנים ועם הליסטים מבהוץ שנאי-כי. ביתה כקיר החומה ובחומה היא יושבת (שם ז׳ ט״ס ד״א רחב הזונה שהיתה ,מארץ כנען. ולא היה בארץ כנען בני אדם רעים וקשים. מהם דיא רחב הזונה שהיתה מאנשי יריחו מאותן שכת׳ בהן כלייה שג' כי, החרם תחרימם (דברים כ׳ י״ס ועליה הוא .אומר ומשפחות בית ־עבודת הבוץ (דה״י א׳ דו כ״א) שהיתה עםו.קה בבוץ ר״א שהטמינה את ■המרגלים בבוץ ר׳ אליעזר בן יעקב אומר שהיתה עסוקה בבי סינן4) לבית אשבע לבית. שנשבעו לה המרגלים שנ׳ ואתה השבעו לי בייי׳ (יהושע ז׳ י״ב> ונאמר ותשב בקרב, :?) Sifre 78, vgl. Mech. Jetro מם,. דעמלק פ״א Mech. — so;wollen wir von nun ab der Kürze halber die Mech. des R. Simon bezeichnen. — S. 85. מדרשי אגדה a. a. O. S. 9ö. 2) Sifre. Mech. מם׳ דעמלק פ״ב Mech. II S. 91 ff., Sanhedrin 10(? a, vgl. Sanhedr. IV, 7, Horajot I, 4, Bikkurim I, 5. 3) Rut. r. 2. Tanchüma. 1 ,שלח. 4) Sifre -ר״א אומר וכר, עסוקה באכסדא, aber' in’ Bezug auf לביח אשבע,, wofür jedoch im Anhang der Wilnaer Sifreausg. 1866 eine Variante דכסין lautet, was im Verein mit Mg. darauf hinweist, daß es בכסיכא oder ähnlich heißen muß, vgl. Kohut js. v. מכוון u. כפן, wo כסעא als Ubers, von בצה angeführt wird. In diesem Sinne nahm man בוץ, zumal im Hinblick auf das in der Chr. folgende המד. היוצרים, und באכסניא ist Corruptel.