Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 5 · p. Seite 583

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 583 השבט אין לו חלק במשכן מניין אתה אומר שבשרו המקום שאין אחד מת ולא אחת מן העגלות נשברת אמרת והיו לענוד את עבודת המשכן. 0ויקריבו אותם לפני המשכן מלמד שעשאום דמים ומסרום לצבור1). <ז׳ ה׳) היה משה מתירא2) שמא עברה מטנו רוח הקדש ושרתה על הנשיאים א*ל לאלו אמרתי להקריב3) לא לך הייתי אומר שתאמר;;להם הם התנדבו מעצמן4) והיה משה מסרב לקחת מידם א״ל המקום קח מאתם. °את שתי העגלות וג׳ ומה היתה עבודתם באהל מועד אמי ונשאו את יריעות המשכן וג׳ (במדבר ד׳ כדס ואת ארבע העגלות וג׳ ומה היתה עבודתם באהל מועד אמי ופקדת משטרת בני מררי קרשי המשכן וג׳(שם גי לץ>. (ז׳ י״א) 0המשה עשר פעם נדבר עם משה ביום אחר ואיזה זה יום הוקם המשכן ואלו הן אדם כי יקריב מכם קרבן. צואת אהרן. קח לך עגל. יין ושכר אל תשת. איש איש מבית ישרי אשר ישחט. כמעשה ארץ מצרים. קדושים תהיו. אמור אל הכהנים. וישלחו מן המחנה. כה תברכו. קח מאתם. נשיא אחד ליום. בהעלותך. קח את הלוים. רקחו אליך פרה אדומה5). נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום אמר הקב״ה שתקרבו6) אבל לא נאמר לי מי מכם יקריב ראשון נתנו עיניהם בנחשון אמרו זה קדש שמו של הקכ״ה על דדם והוא ראוי להוריד השכינה והוא יקריב ראשון7) בכלם כתב קרבנו ובו כת׳ וקרבנו8) בכלם כתי עתדים חסר ובו כת׳ עתודים מלא9). *) Auch R. 12, 18, vgl. Pes. di R. K. das. Sowohl dieser Abs. als auch der frühere מלמד ששני נשיאים וכו׳ sind vielleicht nur von dort entlehnt. Die Erklärung der Worte שעשאום דמים bei SR. erscheint mir nicht einleuchtend. Vielleicht sind die Worte überhaupt nicht besonders zu betonen und wollen bloß ausdrücken, daß der Wert der Gegenstände an die Gemeinde geschenkt wurde, nicht etwa die Gegenstände selbst, da diese doch dem Heiligtum gehörten und zu keinem profanen Gebrauch benutzt werden durften. Vgl. שיר השירים רבה 6, 10. Tosifta Schekalim II, 7. Jer. Sehek. 47 d und Parallelstellen, Babli Rosch ha־Sch. 7 a, Joma 35 b, Baba m. 118 a. 2) Mg. ad. ואומי דומה. 3) Mg. אמר לו המקום אלו אנ:י אמרתי להן להקריב. *) Mg. R. ad. שנא׳ קח מאתם מאתם היה הדבר, vgl. שיר השי׳ r. das. 5) Zweifelhaft, vgl. w. u. zu 9, 1. Von den Gittin 60 a genannten ח׳ פרשיות stimmen einige mit den hier aufgezählten überein. 6) Mg. .אמר משה לכולכם נאמר לי שתקריבו ד) Mg. ad.לכך נאמר המקריב ביום דראשון נחשון, vgl. R. 1.2,21, Sifre 47, Mech. Mas. 2 בשלח Abschn. 5, Pes. r. 28 a, Midi*. אגדה ed. Bub. S. 89. 8) Mg. ad. .כניד שש מצוות האמורות במלך ף Mg. וכן בכולן כת׳ עתדים ובו כת׳ עתודים ל עני ן שאמרנו. Andere Deutungen des Waw in מ׳ תדשא, ed. Epstein S. XXV, R. 13, 10 ff.