Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 4 · p. Seite 408

408 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. לגלח בשבת זו ליטמא במתים בשבת זו אין זה אלא כנודר בנזיר. ממעט אני בנודר סתם שאם גלח יום שלשים שיעלה לו יכול אף במפרש כן ת״ל ימי נזרו לא יגלח1). מי שאמר הדני נזיר ע״מ שאגלח בין נזירות לנזירות הואיל והרשות בידו לגלח יכול תהא רשות בידו לשתות יין ת״ל' ימי נזרו לא ישתה׳ יין2 3) עד מלאת הימים וג׳ מי שאמר הרני מוסיף על .(3,נזירותי עוד שלשים יום ת״ל עד מלאת הימים אשר יזיר לה מי שנזר בארץ טמאה ובא לו לארץ טהורה יבול יגלח וישלח פרע .(4שגי ת״ל קדוש יהיה גדל פרע 0מעשה בהלני המלבה שהלך בנה למלח! :אמרה אם יבא בני מן המלחמה בשלום הרני נזירה שבע שנים לבא בנה מן המלחמה והיתה נזירה שבע שנים ולסוף שבע שנים עלתה לאיי והורה ב״ה שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות ולסוף שבע שנים נטמאת ונמצאת נזירה אחת ועשרים שנה5) קדוש יהיה מיכן אמרו סתם נזירות שלשים יום מנין יהיה6) גדל פרע מצות עשה7) אין לי אלא מי שיש לו פרע מי שאין לו פרע מני ג) Vgl. Nasir M. 11, III, 1, wo unterschieden wird zwischen נזיר 0m und נזיר שלשים יום. Vor ממעט scheint die Deutung zu fehlen, durch die eben für נזיר סתם gefolgert wird, אם גלח יום ל' יצא. Im Sifre 25 wird dies gefolgert aus עד מלאת הימים mit dem Bemerken וכבר מלאו ימי נזירותו, was mir aber nicht klar geworden, da aus מלאת gerade das Gegenteil geschlossen werden könnte. In den Schlußworten muß es vielleicht heißen ימי [נדר] נזרו לא יגלח, d. h. man richtet sich auch nach seiner Ausdrucksweise, demnach lautete vielleicht die Deutung so: aus כל ימי נזרו וכד folgt für אם כלה יום ל׳ יצא — נזיר סתם aus ימי נדד נזרו für לא יצא — מפרש. 2) D. h. wenn Jemand mehrere auf einander folgende נזירות auf sich genommen, so geschieht nach Absolvierung jedes einzelnen Nasiräats nach Vorschrift. Wein darf er natürlich nicht trinken, weil sofort nach Abschluß des einen das andere Nasiräat beginnt. 3) Das scheint zu besagen, daß die vorhergehende Bestimmung auch gilt, wenn jemand während des Nasiräats ein neues auf sich genommen hat. Im Anfänge sind vielleicht einige Worte ausgefallen, wie י. .מניין את מיכה 4) Mg. ad. גדל פרע הוא. 5) Widerspricht der vorhergehenden Ansicht von ב״ש vgl. M. Nasir III, 6, vgl. die Fragmente d. Mischna des Abba Saul, S. 14, A. 24. 6) Sehr zweifelhaft, bekannte.Deutung Sifre 25, Nasir Jer. 51 c, Babli 5 a. 7) Maimuni Nesirut, I. 1.