Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 4 · p. Seite 406

406 9er Sifre sutta nach Sem Jaikut und anderen Quellen. Von S. Horovitz. (Fortsetzung). 0׳ ג,) 0מיין ושכר יזיר נאסר הנזיר כשלש מצוות מלשתות יין ומלגלח ומליטמא למתים והותר בשתים מהן במקום מצוה לגלח תגלחת מצוה ולהיטמא למת מצוד. יכול יהא מותר ביין מצור.1) והלא דין הוא ומה אם האונן שהוא מותר ביין הרשות הרי הוא אסור ביין מצוה נזיר שהוא אסור ביין הרשות אינו דין שיהא אסור ביין מצור.2 *) לא אם אמרת באונן שהוא אסור באוכל מצוה תאמר בנזיר שהוא מותר באוכל מצוד. הרי כהן יוכיח שהוא מותר באוכל מצוה ואסור ביין מצור. וכן אל תתמה על הנזיר שאע״ס שהוא מותר באוכל מצוה הרי הוא אסור ביין מצוד, לא אם אמרת באונן®). שהוא במיתה תאמר בנזיר שהוא4) במיתה הואיל ואינו במיתה יהא מותר ביין מצוד, אמי מיין לרבות יין מצוה. מיי; ושכר ר׳ אלעזר הקפר אומר מיין זה יין מזוג שכר זה חי או איגו אלא יין זה'הי ושכר זה מזוג ת״ל ונסכו רביעית ההין(במדבר כ״ח זי.) חי אתה מנסך ואי אתה מנסך מזוג הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון יין זה מזוג שכר זה חי5). אי חומץ יכול אף חומץ של תמד ת״ל חומץ יין התיר במעורב שאינו בנותן טעם אין לי אלא חומץ יין מנין אף המטיל מים לתוך ענכים *) Nasir Mischn. VI, 7. Tosifta IV, 7, Sifre Nr. 23, Jer. zur Mischn. das. und Babli Nasir 3b. Das Nächstliegende ist יין של מ״ש, das durch אונן an die Hand gegeben wird, Tosifta nennt noch יין של תרומה und שבועה שאשתה. Eine andere LA. freilich ist שבועה שלא אשתה, aber dies paßt in den Zusammenhang nicht. Jer. denkt an ,ד כוסות, Babli an קד ושתא ואבדלתא• 2) In Sifre 23 wird in Erwägung gezogen, ob nicht nur ,יי] מצוד gemeint sei. 8)L.בכהן. 4) 1. שאינו. 5) Sifre Nr. 22, lag aber vielleicht dem Verf. von Mg. in Sifre s. vor. Was Mg. hinzufügt: ד״א מיין ושכר זה האמור כאן הוא שכר של תערובות יין, ist aus Maim. Nes. V, 1 entlehnt und widerspricht der vorhergehenden Erklärung von שכר.